אור ברסלב

אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר

סימן כו

סימן כה - ב

שאלה מבן המחבר.

קבלנו עדות במותב תלתא מן ר' יעקב מכפר אובאר כי הוא וגם ר' הירש בן ר' פנחס יקיר מכפר הנ"ל בעל האשה ונ' אדל ועוד יהודים אחרים ולהבדיל ערלים הוליכו מלח על רפסודות לעיר סאלנאק ובבואנו למחוז חפצינו חלה ר' צבי הנ"ל ועם כל זה הי' מתחזק והולך ולא נפל למשכב ואני גמרתי את עסקי והלכתי לביתי ור' צבי נשאר שמה כי לא גמר עוד את עסקיו ואח"כ כי באו שאר האנשים לביתם אמרו כי הניחו אותו חולה אצל הזאלץ קאמר והמה ברחו לנפשם מחמת החרב והדבר ר"ל ואח"כ וצא הקול כי ר' הירש הנ"ל מת בסאלנאק וקודם חנוכה העבר הלכתי לסאלנאק וחקרתי על זה אמרו לי האנשים כי בבית השוחט מת בקיץ העבר אורח אחד והלכתי שמה וסיפר כי כל הדברים כאשר כתוב בהכתב שנתן לי לראי' והראה לי מלבושיו והכרתי כל המלבושים הכובע והגובא ובגד ציצית כל זה אמר לפנינו ר' יעקב הנ"ל בתו"ע אליונ"ע:

העתיק הכתב של הש"ץ מסאלנאק

איך ענדעס געפערטיגטער בעצייגע דאס המנוח ר' הירש אוס אובאר אין עיינעם הויזע פערשידען איזט נעמליך יוה ה' ז' מנחם אב האבע איך דיזען מענשען אין דער גאססע אהנמעכטיג ליגענד געטראפפען מיט גראסע מיהע האבע איהם צו מיר בעפיהרט איך האבע פאן איהם ניכט מעהר ערפאהרען קעכנע אלס דאס ער פאן אויבאר עבין חוסט איזט אונד זיין געלד האבען איהם דיא אנדערע קארמאכשען גבעשטאהלען דיזעס איזט גיוועזין ביום עש"ק ח' אב ולמחרתו ביום ש"ק נפטר ונקבר ביום א' יו"ד אב וע"ז בעה"ח עש"ק יז כסליו תר"י לפ"ק סאלנאק:

ה"ק גבריאל פאלאק ש"ץ

שוב העיד לפנינו ר' יעקב הנ"ל כי בעת אשר בא בחזרה מסאלנאק תבע את הערלים אשר הלכו עם ר' הירש הנ"ל והחזירו המעות להאשה אדל הנ"ל:

והנה ירשיני כבוד אאמ"ו הגאון ני' להציע קצת דברים לפני כבוד תורתו הרמה הנה בכתבו של הש"ץ מסאלנאק לא נזכר רק שמו ושם עירו לא שם אביו והנה לפי מאי דאיתא בשו"ע סי' י"ז סעיף י"ח לדעת הב"י דצריך להזכיר שמו ושם אביו ושם עירו וכן הביא בקו"ע משם הרא"ם דאין להתיר בשמו ושם עירו ויש כאן שני חששות או כי חיישינן שמא יצא אחר מעיר הלזו אשר שמו כשמו והנה בקו"ע הביא תשובה אחת בשם הרא"ם דאם לא הזכיר העד זמן היציאה לא מהני חיפוש דאולי ברבות הימים יצא אחד מהעיר הזאת ונשכח זכרו והנה בנידון דידן ליכא חשש זה בכפר קטן אשר רק ג' או ד' אנשים דרין בה וישיבתה מועטת אז בקל יכול להיות החיפוש אם יצא בשום פעם איש אחד אשר שמו ר' צבי וגם הוליך מלח על רפסודות כמו שנראה מתוך עדותו של השוחט דשם כי שמע מפי הנפטר לשון הנשמע ממנו כזאת והנה בזה וודאי מודה הרא"ם דמהני חיפוש:

אמנם עוד הביאו האחרונים בשם הרח"ש כי יש לחוש אולי יש עוד איזה מקום כשם המקום הזאת ולכך צריך שמו ושם אביו ושם עירו דכולי האי אין לחוש דיתרמי אהדדי והנה הרמ"א בסי' קל"ב בסוף הסימן הביא דברי תשובת הרא"ש דבגיטין אם מוזכר שם העיר לא חיישינן לשתי עיירות ששמותיהן שוות והב"ש שם חולק עליו דלפי מאי דפסקינן כר' זירא א"כ היכא דשכיחא שיירתא חיישינן לשתי מקומות אשר שמותיהן שוות יעויי"ש כי תליא בפלוגתא אי דווקא בתרתי לגרועתא אין מחזירין דהיינו בהוחזקו ושכיחא שיירות או בחד לגרועתא דהיינו בשכיחא שיירות אע"ג דלא הוחזקו אין מחזירין והנה לדעת הראשונים דבשכיחא שירות לבד אין מחזירין דחיישינן לש כים ששמותיהן שוים וג"כ חיישינן לשני מקומות אשר שמותיהם שוין. והנה גם בעדות אשה שמת בעלה חיישינן לשני מקומות ששמותיהם שוין ויעויין במהרח"ש שהאריך בזה בקו"ע אמנם לפי"ז יקשה קושית התוס' בב"מ בסוגיא דשיירות מצויות דף י"ח ע"ב ד"ה חיישינן שהקשו לרב הונא דאמר חיישינן לשני שוירי א"כ לר"ה האיך יגרש כל אדם את אשתו לר' מאיר דאינו מוכח מתוכו כיון דחיישינן לשני שוירי ותירצו כיון דלא הוחזקו הוי שפיר מוכח מתוכו ורק כיון דנפל איתרע והנה אם כאמר דגם גבי עדות אשה שמת בעלה אמרינן דחיישינן לב' מקומות ששמותיהם שוים דלא שייך כיון דנפל אתרע וא"כ יקשה האיך יגרש אדם את אשתו לר"מ דאף דלא הוחזקו ולא אתרע גם כן חיישינן לשני מקומות ששמותיהם שוין והנראה לומר לפי נה דאיתא בתשובת גאונים בתראי בתשובת הגאון מהו' יעקב זצ"ל דהוא ג"כ סובר דגם בעדות מיתה חיישינן לשני מקומות ששמותיהן שוות ועם כל זה כתב דאם אמרו שני עיירות הסמוכות זו לזו כולי האי לא חיישינן שיתרמו עוד עיר אחת וגם עוד עיר אחרת ששמותיהן שוות וגם שני עירות אחרות הסמוכים בשמות שוין כולי האי לא חיישינן והנה באמת יש לומר דלר"מ צריך לכתוב סימן נהר או עיר אחרת הסמוכה לה והנה כולי האי לא חיישינן שיתרמי אהדדי ובאמת אף אם נפל לא אתרע והנה אף דאמרינן דחוששין לשני שוירי אף דהי' כתוב בהגט דעל רכיס נהרא כבר כתב הר"ן דהיו מוחזקין בב' שוירי וכתב התורת גיטין דכיון דאם שינה שם הנהר כשר אין זה סימן לדידן והנה י"ל לר"מ דס"ל דבעינן מוכח מתוכו צריך מדינא לכתוב איזה סימן ואם שינה פסול והוי מוכח מתוכו והנה בנידון דידן שאמר הנפטר כי הנהו מאויבאר סמוך לחוסט והנה בכגון זה אין חשש דילמא יש עוד שני מקומת אשר שמותיהן שוות ואין קפידא אם לא הזכיר שם אביו:

ובר מן כל דין הנה אחרי שהעד ר' יעקב הכיר כל בגדיו היטב ודעת המהרי"ט הביאו הנוב"י סי' ל"ב דבכל בגדיו אשר אי אפשר לו בלעדיהם. ולא הוליך עמו בגדים אחרים לא חיישינן לשאלה וגם בגד ציצית דעתו דהוי כלים דלא מושלי אינשי ואם נאמר דבכל זה חיישינן לשאלה מ"מ הרי כתב הרמ"א דביש אומדנות והוכחות אינו צריך לשם אביו ושם עירו והנה מכח אלה ההוכחות וגם כי הערלים החזירו המעות להאשה מזה יש הוכחה אחרי כי בעל האשה נטע עם אלו המלחים לסאלנאק והנפטר קודם מותו אמר כי המלחים לקחו ממנו המעות הרי יש הוכחה כי זהו בעל האשה ולא צריך שם אביו דברי בכו ותלמידו:

ה"ק מנחם בלאאמו"ה מאיר א"ש:

תוכן העניינים

אמרי אש חלק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה