אור ברסלב

אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר

סימן יג

סימן יב

יפה הקשה מעכ"ת ני' על דברי הד"מ באה"ע סימן ז' דמה יועיל אפקעינהו רבנן לקדושין מיניה דהרי נכרי פוסל לכהן בביאתו וגם האבני מלואים באה"ע סעיף קטן ה' עמד בזה והניח בצ"ע יע"ש ובאמת צריך לומר דהד"מ לא כתב כן רק משום דבתה"ד לא מצא היתר היכא דהיו יכולת לברוח ולא ברחו אפילו לישראל וע"ז כתב הד"מ דעכ"פ בזה י"ל אפקעינהו לקידושין. אולם פשטות הלשון באמת לא משמע כן רק כדברי מעכ"ת ני' ואולי כאמר דהרי מבואר שם בד"מ דעיקר מה שדחק עצמו היינו מפני איסור התורה שקשה לומר דמשום חשש שלא תצאנה לתרבות רעה יתירו לבעל לבוא כל ימיו בעילות איסור והנה דעת הרמב"ם דכל הפסולים אין לוקין על בעילותן אלא בקידש ובעל ועיין בספר דבר שמואל למהר"ב אבוה"ב סימן ז' וסימן כ' שכתב דלדעת הרמב"ם אין כאן איסור תורה בפנויה גרושה וזונה לכהן יע"ש שכתב כי כן משמע במגדול עוז וקרית ספר להמבי"ט דאין כאן אלא איסור דרבנן ולפי"ז יפה אמר הד"מ דאם אפקעינהו רבנן לקדושין מיניה אין כאן איסור תורה ואף כי שאר הפוסקים חולקים על הרמב"ם כדאי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק זה י"ל קצת לכוין דינו של הד"מ אף כי לשונו דחוק שכתב אף אם זינתה מותרת לבעליהן נקט לשון זה משום אשת ישראל כאמור ואשת כהן גם היא אין בה איסור תורה:

כאשר כתבנו:

עוד דהנה גם אם היתה יכולה לברוח ולא ברחה לכאורה וודאי מידי ספק לא נפקיה ולהרמב"ם והרמב"ן כל הספיקות אינם מן התורה ושבויי' מדרבנן אסורה ומכל שכן כשהיא אומרת ברי והבעל סומך על דבריה נראה וודאי דאין כאן איסור תורה והר"ן בחידושין לנדה דף ג' ע"א בד"ה הכי השתא כתב בתוך דבריו דהא דאמרינן דסוטה ספק ועשאוה כוודאי היינו משום דאי לאו הכי שאלו מפני הספק בלבד דיינו לומר שתשתה כל שהיא יכולה לשתות אבל אם אינ' יכולה לשתות שלא תהא אסורה לבעלה ואלו בפ"ק דסוטה מוכרח שהמקנא לאשתו בזה"ז אסורה עולמית אלמא גזה"כ דכל היכא דאיכא למיחש לספק טומאה שתהא כוודאי וע"ש נראה שהיה קשה להר"ן ז"ל מנ"ל שעשה כוודאי ותירץ דלולי כן לא היה לנו לאסרה עולמית בזה"ז. ולפענ"ד כראה דההוכחה דאם לא כן היה לנו להתירה כיון שהיא אומרת ברי לי והבעל מאמינה וגם זה בכלל דברי איסור תורה כדברי הר"ן הנ"ל רק דבסוטה עשאוה כוודאי וע"ז קאמר הד"מ דכיון דאפקעינהו רבנן לקידושין מיני' אין כאן ספק סוטה ולא נשאר רק ספק איסור ובזה יש להתיר שלא תצאנה לתרבות רעה:

ומה שהקשה על רש"י בחגיגה דהא איכא מעוברת חבירו הנה אם דעת רש"י כר"ש הזקן דדווקא אלמנה אסורה משום דמשעבדא ליה וודאי ניחא כמובן אלא גם לר"ת הא ר"כ התיר להנך דביה ריש גלותא משום דלא הדרי בי' וע"כ לא מבעי' אם נאמר דאף נישאת לאחד מבי' ריש גלותא מותרת משום דלא הדרו בהו וודאי כ"ג כהנך דבי ר"ג דמיא אבל גם להרא"ש בתשובה דווקא אם האשה מבי' ר"ג מ"מ היה איכא למימר דבעי' קאי על בת מלך כזו שכבר שכרה מניקת:

דברי ידידו הקטן מאיר א"ש:

תוכן העניינים

אמרי אש חלק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה