אור ברסלב

אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר

סימן י

סימן ט

אל אלהים עליון. יראנו בנחמת ציון. ונעלה בית ה' בשמחה ובהגיון את כבוד ידיד ה' הרב המופלא ומופלג בנן של קדושים חכם חרשים כקש"ת מהור"ר יואל גליק בק"ק ראטערדאם יע"א:

מכתבו הגיעני ואולם התמהמה מאוד לפי הזמן הנכתב במכתבו שהוא כ"ח אייר וגם לפי אשר ניתן עה הב"ד אחר לבוא ולפי הנראה בקרוב יתמו הכ"ד חודש ואין עוד צורך לפלפל בדין. ואולם להשיב מפני כבודו וכבוד בית אבותיו אמרתי לכתוב בקיצור על אשר רצה מעכ"ת לחדש דלאחר י"ח חודש אם גמלתו האם דמותרת להנשא אשר לא שמענו עד כה לאחד מן הפוסקים והגאון נוב"י קמא בסימן כ' האריך להתיר בשנה מעוברת שנחלקו הפוסקים אם צריכה להמתין כ"ה חדשים והגאון אחר פלפול ארוך התיר בכ"ד חדשים אם גמלתו יעיי"ש שהאריך ולא עלה על דעתו להתיר לפני כ"ד חודש גם אם גמלתו רק החודש האחרון בשנת העיבור וכמו שהאריך שם ומזקנים נתבונן כי לא דרכיהם דרכי מעכ"ת ני'. והנה כל הדקדוקים אשר דקדק בסוגיא דכתובות אינם כדאי לחדש דין זה כי מה שהקשה דלא דמי הבחנה דהוי רק זמן קצר להנקה דהוי זמן ארוך ועוד דקדוקים כאלו מה שיש לחלק בין מניקת חברו להבחנה בכל אלו נשיב לו אם רבותינו בעלי התלמוד אומרים דיש להשוותם איך נאמר להם דלא דמי:

וקושית המהרש"א שהקשה על התוספות שהאריך בזה מעכ"ת הנה באמת המהרש"א לא כתב רק קצת קשה ומעלתו הגדילה מאשר היא כי בדברי הרא"ש להמעיין יראה שכיון הרא"ש לתרץ דכל שהיא מניקת יש לגזור כמו בהבחנה אבל אם גמלתו וכיוצא שאינה מניקה עוד ואין תקנה להוולד עוד לא שייך למיגזר הא אטו הא דמככר דזו מניקה וזו אינה מניקה ולא דמי כלל להבחנה דלא מנכר וע"ע הטעם כמו שכתבו התוספות דחיישינן שמא תגמלנו וכן כתוב בספר קרבן נתנאל. דהמהרש"א אישתמיט ליה דברי הרא"ש גם בתשובת שבות יעקב בדינים אלו כתב כיוצא בזה:

גם מה שהקשה על הך דאביי אמאי חזר מהוראתו מהך דרב ושמואל ואדרבה על רב ושמואל קשה דהא לכ"ע מותר כדברי רשב"ג דאף לר"מ דאמר כ"ד חודש מותרת לינשא אחר כ"א חודש דברי תימה הן. ר"מ אומר בפירוש שצריכה להמתין כ"ד חודש ואיך יאמר רשב"ג דמותרת לר"מ מיד אחר כ"א חודש האם נאמר תנאי נינהו אליבא דר"מ דת"ק סבר דר"מ ס"ל דאסורה כ"ד חודש ורשב"ג פליג עליו אם כן הלכה כת"ק דלא אמרינן כ"מ ששנה רשב"ג הלכה כמותו רק במשנה ולא בברייתא וכמו שכתב הרשב"א בתוה"ב ריש הלכות נדה. ואולם באמת אינו כן דרשב"ג לא על ר"מ אמר רק על ב"ש וב"ה דעיקר מחלוקתן לענין שיעור הנקת הוולד ועל זה קאי רשב"ג וזה מבואר למעיין במפרשים וכיון דפליגי ר"מ ורשב"ג הלכה כר"א בגזירותיו:

וראיתי בש"מ שכתב בשם רש"י מהדורא קמא שכתב דאביי כאשר הורה להיתר ששכח הא דקי"ל הלכה כר"מ בגזירותיו וזה נראה קצת דוחק והיה מקום לומר דאביי היה סובר בתחילה דבג' חדשים האחרונים רוב פעמים איננו מזיק להוולד ואזדא ר"מ לטעמיה דחייש למיעוטא ולכן הוא מצריך כ"ד חודש ורשב"ג לטעמיה דאזיל בתר רובא בשבת לענין נפל וכן בבכורות לענין בכור כמבואר ולזה פסק אביי כוותיה אבל תלמודן סובר עיקר טעמי דר"מ משום גזירה הוא ומשום סכנת הוולד לכ"ע יש לחוש כמבואר תדע דהא לר"מ כל מניקה משמשת במוך וא"כ אמאי צריך להמתין אלא משום סכנה גזר וקי"ל כוותיה ומה לנו לפרוץ גדר מה שלא מצאנו מרבותינו הפוסקים אף כי רבו התשובות בזה כידוע. והנה מה שהתירו במזנה התם הוי קצת מכשול לרבים ומפני העניות המעבירות וכו' אבל אלו אשר בשאט נפשם ובזדון לבם ירימו ראש חלילה לסייע להם דא"כ כולם תעשינה כמותה לזאת היטיב הרב הגאון אב"ד ני' אשר לא הרשה להם הנשואין ויחולו ברכות על ראש צדיק אשר מחזיק בדברי רבותינו ז"ל ושמחתי לשמוע כן ממרחקים אשר ידמו רבים כי נפרק ח"ו עול תורת רבותינו ז"ל והרי בעזרת השם יתברך מחזיקים בה בכל עוז כן יוסיף ה' דברי ידידו ה"ק מאיר א"ש:

תוכן העניינים

אמרי אש חלק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה