אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר
הגהות לשו"ע אבה"ע · סימן קמא
ב"ש ס"ק י"ב בתוך הדיבור ונראה דמוכח כן מדברי הרי"ף דפוסק כרב חסדא נ"ב דברי הב"ש סתומים ונראה שהבין דראיית הרי"ף מהא דפריך על מתני' וליהמנא לשליש וצ"ע דמשם אין ראיה לפסוק כרב חסדא דאם אין על רב הונא קשיא איך יפרוך ויקשה עליו ומה זה ראיה לפסוק כר' חסדא. אמנם ראיית הרי"ף מהא דפריך על ר"י דאמר בבעל אומר לגירושין ושליש אומר לגירושין והיא אומרת נתץ לי ואבד אין דבר שבערוה פחות משנים ופריך וליהמנא לשליש מזה הביא הרי"ף ראיה שפיר דאם אין הלכה כרב חסדא אמאי פריך וליהמנא לשליש דלמא ס"ל לר"י כרב הונא וכן הוא בהדיא ברי"ף ור"ן וא"כ מה זה שכתב הבית שמואל ממתניתין דאין הבעל לפנינו שמא יבוא ויכחיש דהרי הוא לפנינו ומודה ובאמת השיג הרא"ש והרז"ה על הרי"ף דבשניהם מודים לא פליג רב הונא וצ"ע וכנראה דגם לקמן בסעיף קטן ע"ו גרם זה להב"ש דקאמר להרי"ף מוכרח דאין מחלק בין עיר אחת לשני עיירות היפך ממ"ש הר"ן להדיא אליבא דהרי"ף:
ב"ש סעיף קטן ע"ו בתוך הדיבור אם כן אתי שפיר אף אליבא דר"ה וכו' ע"ש נ"ב עדיין קשה דמאי פריך תלמודן דלמא מיירי ר"י בעיר אחת. אמנם אם היה ראיית הרי"ף מהא דפריך תלמודן על מתני' היה ראייתו של הב"ש נכון אמנם אין ראייתו רק מדברי ר"י וכמ"ש לעיל בסעיף קטן י"ב וצריך עיון:
בטור סימן קכ"ח דפוס וויען דף ק"ה עמוד ד' בב"י וז"ל הרי דכל שהוא חוץ לעיבורה של עיר אם הם מסתפקים ממנו לכל תשמישן נ"ב לפי גירסא זו בב"י נראה שהוא מפרש כדעת מהר"ם פדווי בסימן ה' וא"כ צריך להוסיף בדברי תשובה וצ"ל כמו שהוא שם בתשובת מהר"ם וז"ל נהר שהוא חוץ לתחום שבת האיך כותבים בגט אי מסתפקים וכו' ולפי לשון זה יש לפרש פירושו של מהר"ם יעיין שם וקצת צריך עיון על הגט פשוט שהעתיק גירסא שלנו וכתב שמפרש כפירוש מהר"ם ואולם עוד כתב הגט פשוט שיש להגיה בב"י אם אין מסתפקין:
שם בטור סימן ק"ל דפוס וויען דף ק"ט עמוד ב' בב"י וז"ל ומ"ש רבינו כגון שחתמו בשני שיטין קאי בין לסוף דבריו ובין לתחילתן לתת מציאות האיך יהיו שמותם תחת הגט נ"ב צ"ע דאיך יקרא זה חותם בשני שיטין ונראה דהטור לא בא אלא לתת מציאות לשני עדים עיברים שיהיה שמם תחת השמאלי, ושם אביהם תחת ימיני ולזה כתב שחתמו בשני שיטין ולא קאי הטור אלא לסוף דבריו ויעויין ברש"י ומהרש"א שם הציור: