אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר
הגהות לשו"ע אבה"ע · סימן קג
ב"ש ס"ק א' בסוף הדיבור ואז צריכה למכור כדי כל הכתובה שתפסיד המזונות כ"ב לכאורה נראה דאף כשמגיע לה מזונות אינה צריך למכור כדי כל כתובתה דהרי אף אם תמכור קצהה יש ריוח להיתומים שיוכלו לסלקה בעל כרתה:
ב"ש ס"ק ג' בתוך הדיבור גם י"ל הריטב"א לא הכריע סברא זו נ"ב המעיין בש"מ במה שכתב בשם הריטב"א במתני' יראה שהכריע כן. אולם בתוס' דף צ"ו ע"ב ד"ה אלמנה ושם ד"ה מכרה משמע דס"ל דתוספת מוכרת ג"כ שלא בב"ד ואולי על זה סמך הרמ"א ז"ל: