אמר שומר· רבי אברהם חיים אדאדי
נט
אם התחילו להפטיר ויצאו מקצתן הא ודאי דגומרה עם ברכות שאחריה וזו נלמד מס"ת כמ"ש הטור ומרן סקמ"ג דאם יצאו מקצתן בתוך קס"ת גומר כל קס"ת עם כל העולים בברכות תחילה וסוף כמ"ש הכ"מ פ"ח מהל' תפלה דין ו' כמו בנשתתק בתוך ההפטרה שלמדה הריב"ש ס"מ מנשתתק בתוך ס"ת ק"ו להמפטיר והוא באחד והא דאם יצאו מקצתן בתוך הקס"ת דגומרין ה"מ שבעה עולים אבל לא המפטיר דלא כהמג"א דרבו החולקים עליו הלא המה הא"ר ומאמר מרדכי והשע"א ומ"מ לדידהו נמ"י הנ"מ כשאמר הקדיש אחר המשלים אבל אם הוכרח לאחר הקדיש עד אחר המפטיר לא וגומר הכל וכגון אם טעה המשלים ולא אמר קדיש והתחיל בברכות ההפטרה דודאי לא יפסיק לומר קדיש אלא יאמרנו אחר גמר הברכות האחרונות של המפטיר וכמו שכתבתי בס"הק השומר אמת במעשה שהיה וכן למקומות שנהגו כהוראת כנ"הג דאם נמצא טעות בשביעי אחר שקרא ג"פ בהכשר לא יוציאו ס"ת אחר וגומר הקריאה מבלי ברכה שאחריה וקורא המפטיר בברכות תחילה וסוף כנודע והא ודאי אי אפשר לומר קדיש אלא אחר גמר ההפטרה וכן למנהג שנהגו כהרמב"ן שהמשלים הוא המפטיר כמ"ש הרשב"ץ ח"ב ס"ע גם בזה א"א להפסיק בקדיש ודע דהרב חיד"א בבר"י שם חילק ידע בין כשיצאו מקצתן בתוך קס"ת בשבת או אם יצאו בשני וה' דבשבת גומר גם הקדיש משום דהוא תיקון מרבנן קמאי משא"כ בחול דאינו אלא מנהג אחרונים יעו"ש. ואחרי בקשת המחילה הראויה דהא קי"ל דאם יצאו מקצתם בתוך י"ח אינו אומר קדיש שאחר י"ח כמו שהסכימו שכנ"הג והפר"ח ושאר אחרונים וכ"כ הרב חיד"א ז"ל עצמו בספרו הנחמד קשר גודל וקדיש זה הוא מתיקון אנשי כנ"הג ואי משום שיש בקדיש זה תתקבל מאי הוי שאינו אלא בקשה בעלמא דהעיקר הוא חציו הראשון אבל מה שהקשה עליו ה' שע"א בפתחי שערים דכ"ג בס' הפרדס כבר הישבתי כיד ה' הטובה עלי בס"הק השמ"א דז"ך בטוב טעם ודעת יעו"ש:
והא דאם יצאו מקצתן בתוך הקס"ת גומרים כל קס"ת כשיש שני חובות ליום כתב ה' מאמר מרדכי סי' קמ"ג דאם קראו שבי'עה בס' הראשון ואמרו קדיש אין לקרות בחובה השנית זולת אם קראו בראשון ששה דאז קורין השביעי בחובה הב' ואומר קדיש או ביום שיש בו ג' חובות שאין קורין בראשון אלא ששה וכן בר"ח טבת שחל בחול שאין אומרים קדיש אלא אחר קריאת ס"ב וכן בחו"המ של פסח יעו"ש ודבריו נאמנו מאד: