אמר שומר· רבי אברהם חיים אדאדי
נה
מעשה בשבת בראשית שהמנהג שחתן קורא בתור' במקום כהן מבראשית עד סוף ויכלו ויום שבת בבקר מת לו מת והוא אונן הן אמת דפסק מרן בא"ח סע"א וי"ד סשמ"א דבשבת וכן בי"ט אם אינו יכול לקברו ע"י נכרים לא חל עליו אנינות וחייב בכל מצות שבתורה אך בדברים שבצינעא נוהג יעו"ש ות"ת הוא דברים שבצינעא ודברי מור"ם שם בי"ד בכהן אבל אם קראוהו צריך לעלות הוא לקוח מהגמ"יי בפ"ד דאבל והרואה יראה בדבריו שבאונן משתעי ונקט לה מור"ם באבל משום דבזה השוו להדדי ובחתני התורה ביום ש"ת רבו האוסרים כמ"ש בנדפס באורך ועתה ראיתי בש"ות שבסוף ס' מתן בסתר ס"ב דמייתי מדברי ס' נאמן שמואל וזרע אמת ודעתו להתיר אם לא שימנע מעצמו ודעת האוסרים משום דיום ש"ת בח"ל הוא יום ראשון לאבילות משא"כ בא"י דאין להם אלא יום אחד אכתי לא חל עליו אבילות ואין ראיה ממ"ש בס' כס"א י"ד ס"ת שעשו מעשה בירושלם וקיים מצותו ומ"מ אף דלא חל עליו אבילות דברים שבצינעא נוהג כדין הקובר מתו ברגל או בחו"המ וה"נ דכוותה ממש ולכאורה בנ"ד יכול לעלות לס"ת אך יש לחלק דשאני יום ש"ת מעליית יום שבת בראשית דאינו מנהג ברוב העולם עיין במהרי"ע במנהגים דק"ז ע"ג ובא"י קורים לשלשת החתנים אחר קריאת כהן ולוי עד יום הג' והם קורים עד יום הששי כל אחד יום אחד ודומה לזה החמיר מהרש"ל באבי הבן אבל כיון דאינו פשוט ברוב העולם כמש"ל ואע"ג דבאותו מקום נוהג מנהג ההוא ודלא כמהרי"ן כמש"ל ויש מרבוותא שכתבו דגם ביום ש"ת עצמו מוטב לו לישמט לילך לב"הכנ אחר כי אין לבוא אל שער המלך וכו' וכ"כ כנ"הג י"ד סשמ"א בש"ץ אבל ומכ"ש ביום שבת דאינו מנהג פשוט ביום ש"ת עצמו אך אם בא וקראוהו צריך הוא לעלות ואם לא קראוהו שב ואל תעשה עדיף: