אמר שומר· רבי אברהם חיים אדאדי
מט
בעיר שיש הסכמה מי שיש לו שמחה בקהל שאינו יכול לקרות לס"ת רק עשרה ולא יותר עם הכהן ולוי ואבי הבן ובעל הברית אבל בחתונה עשרה חוץ מהחתן ואם יש שני שמחות בקהל אינם יכולים לקרות יותר משנים עשר עולים ע"ד האמור והנה בעתה יש שני אלמונים שנשאו אלמנה אחד נשא ביום חמישי ואחד נשא ביום ששי שמחות הללו בכלל הי"ב הנז' ואע"ג דלברכה אינו כי אם יום אחד בלבד לשמחה שלשה בעינן ושבת בכלל השמחה הוא וידוע שבהסכמות הוא הלך אחר לשון בני אדם וה"ה אם אין כאן כי אם שמחה אחת בלבד ורצה לעשות שורה שיכול לקרות עשרה עולים ומיהו אם נשא ביום ד' וכ"ש מקודם כבר כלתה שמחתו והרי הוא ככל אדם וזה דוקא כשיש שמחה עמו שקורא עשרה בקהל אבל אם אין שם אלא הוא אין הסכמה זו מונעתו שאין כאן בהסכמה שכל שבת שאין בו שמחה שאינם יכולים לקרות יותר משבעה כדי שנאמר שאינה נקראת שמחה אבל ההסכמה היא שביום שיש שמחה בקהל שאינו יכול וכו' אבל ביום שיש בו שמחה לא פירשו שהוא בכלל שלא להרבות. בעי חיי י"ד סצ"א: