אמונת שמואל· רבי אהרון שמואל קוידנובר
שאלה לא
מה ששלח לי הרב ר' עזריאל אשכנזי מק"ק דובנא. מה שכתב הש"ע חמץ דרבנן בשיעור דאוריתא ה"ז ספק מקודשת לא אדע מאין מקור דין זה נובע דוודאי חמץ דאורית' בשיעור דרבנן דפסק ספק מקודשת יש לו מקור והי' דעת הרמב"ן מכח דאתי למיטעי כמבואר בב"י שהביא הר"ן בשם הרמב"ם אבל הפסק חמץ דרבנן בשיעור דאורית' ספק מקודשת זה לא אדע דהא אדרבה אין חוששין בזה לדעת כולם דזה הוא הדין דרב גידל מו' שעות ומעלה אפי' בחיטי דקורדניית' שהוא חמץ נוקשה אין חוששין לקידושיו ואם לומר שהוא דעת הרז"ה שפסק כהרא"ש דכל היום מותר באכילה ומכ"ש בהנאה ותפס הש"ע לדעת הרז"ה לומר שהיא ספק מקודשת לחומרא וכמו שכתב הנחלת צבי אבל זה הוא טעות גמור דאם כוונת ש"ע לחוש לדברי הרז"ה ה"ל לפסוק אפי' בחמץ דאורית' בשיעור דאורית' ספק מקודשת דלדעת הרז"ה כל היום הי' מקודשת בוודאי אפילו בחמץ דאורית' אלא וודאי דלא חש כלל לדברי הרז"ה דכל הפוסקים חולקים עליו ולמה נחמיר בספק להצריכ' גט ולפסול לכהונה וא"כ קשה אמ"ש חמץ דרבנן בשיעור דאורית' ספק מקודשת.