אמונת שמואל· רבי אהרון שמואל קוידנובר
שאלה יח
יורנו מורה בדבר התרנגולים אשר נמצאו כמה פעמים בשליתן ביצים סרוחים ונקרשים שקורין גשוואלנ"י אייער מאיזה טעם נטרפין בכך כי פליאה בעיני שמעתי אומרים שהאב"ד כמהור"ר זוול"א. ע"ה הי' אוסר את כולן מפי קבלה מהגאון מוהר"ר זלמן ולא מצאתי בטור ובב"י ובשאר ספרים אשר אתו שום פוסק אשר הביא דבר מזה הדין ודאי אם המה מעורין בגידין שמחוברין בשלי' יש לאוסרין משום נימוק השל' לע"ד אבל אם מונחים כן בשלי' והשליא הי' שלימה לפנינו בלא מכה ובלא השתנות מ"ט אסור' כי כמה פעמים בא אלי כאלו ואסרתי' בעבור ששמעתי אומרי' בשם הגאון כנ"ל ולא רציתי לכנוס את עצמו ולדבר נגד הגאון מורי הנ"ל:
תשובה הנה אהו' קבלת רבו לא שמיע' לי כלומר לא סביר' לי דהרי אף בניקב גם השלי' והכיס שהבצים בתוכו לא מצינן כי אם להרב מהרש"ל בספר יש"ש ובא"ו שלו שחש לדברי ר"ח והחמיר בטריפתו דעוף וזה לשונו שאם ניטל בעוף המעין וזו שהבצים מונחים בו טריפה עכ"ל בא"ו שלו ועפ"י זה החמיר בס' ב"ח גם בניקב או בנימוק ודי לנו במה שהחמירו הגאונים הנ"ל ומנ"ל להוסיף על הטריפות במה שלא נמצא בשום פוסק ראשון ואחרון וקרוב בעיני שהלכה זו מקופחת הי' שהשומע שמע במעי' של בצים שנירקבו ונימוקו וסבור שהוא בבצים וחלילה לן לאסור ולהפסיד ממונו של ישראל בחנם ואפשר שרבו של מעל' החמיר לעצמו ולא לאחרים ח"ו. ואגב אודיע למע"ל זה לי ימים שתמהתי אספר ב"ח שכתב בסי' מ"ה סוף ע"ד וז"ל כתוב עוד בא"ו של מהרש"ל בשם ס' הזקן מא"ז נימוק הולד במעיה אף הבהמה עצמ' טריפה ואם עצמה כשיר' וכ"כ או"ה כלל נ"ה עכ"ל וכתבתי בצדו וז"ל ל' זה העתי' הרב ז"ל מאו"ה שם ולא ידעתי לפרשו גם רחוק מהדעת להטריף הבהמה וכי להוסיף אטריפות יש וראיתי בא"ו של מהרש"ל וז"ל נימוק הולד במעיה ונעשי' עצמות כשיר' עכ"ל והוא נוסח' אמיתי' והרב הב"ח לא העתיק על נכון ובדוחק יש ליישב דברי או"ה והב"ח דהולד עצמו אסור בשחיטת אמו כיון שנימוק אבל האם כשיר' וגם זה הוא דברי נביאות דהא קי"ל דעובר מת מותר בשחיטת אם ויותר נראה דט"ס הוא באו"ה ודלא כב"ח ע"כ בגי' ספרו הנלע"ד כתבתי אהרן שמואל קאיידנבר מווילנא: