אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר תשיעי - פרק ה

אמונות ודעות

מאמר תשיעי - פרק ה

מאמר תשיעי - פרק ד

ואחר שכבר ביארתי יסודות אלו וחקרתים

1

, אומר עתה, כי מה שהגמול והעונש על הגוף

והנפש יחד, כי הם פועל אחד - כבר פירשתיו וביארתיו

2

וכן היאך יחיה ה' את המתים, והיאך יאחד בין כל נפש וגוף שלה, גם זה כבר ביארתיו

ופירשתיו,

3

והשבתי על השאלות השייכות בו, וביררתי את הספקות העלולות להיות בו.

וראוי שאחל כאן לבאר:

א. מה הוא הגמול,

ב. ומה הוא העונש,

ג. ובקביעת המקום אשר יהיה אז,

ד. ובתיאור הזמן אשר יהיה להם

5

ה-ו. ובחיוב התמדתו לזוכים - ולענושים,

ז. והאם שווה הוא גמולם ועונשם במהותו

6

ח. והאם יהיה ביניהם הבדל,

ט. ומי הוא אשר יתחייב העונש התמידי,

י. והאם יפגשו הנגמלים והנענשים זה עם זה,

יא. והאם יש עליהם אז חובת משמעת לה', או האם אפשר שיבחרו את המרי,

יב. ואם היו נשמעים מה יהיה גמולם.

וכאשר אביא על עשרה עניינים אלו ביאור אחד אחד, בכך יסתיים מה שצריך לאומרו במאמר

זה.

ואחל ראשונה להודיע מהות הגמול והעונש. ואף על פי שכבר הזכרתי מהם מעט במה שקדם,

בכל זאת אוסיף בהם כאן באור.

ואומר, כי הגמול והעונש שני עניינים עדינים

8

יבראם ה' יתרומם ויתהדר בזמן השילום,

ויגיע מהם לכל אדם כראוי לו, והם יחד ממקור אחד. והוא מקור הדומה לסגולת האש: שורף

מאיר, והרי הם מאירים לצדיקים לא לרשעים, ושורפים את הרשעים לא את הצדיקים. ובכך

אמר הכתוב:

כי הנה היום בא בער כתנור, והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש, ולהט אותם היום הבא

אמר ה' צבאות, אשר לא יעזוב להם שרש וענף, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה

ומרפא בכנפיה, ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק, ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות

רגליכם וגו'

9

וכמה חשוב

10

מה שהמשיל בשתי פעולות השמש, אשר חום היום נעשה בה, והאור הבהיר

ממנה הוא, כאומרו 'היום בער', ואומרו 'שמש צדקה', שניהם מדבר אחד.

הלא תראה כי הלשון מורה על השמש במילת 'יום', שאמר:

"הם עם יבוס והיום רד מאוד"

11

ואמרה:

"עוד הנה רפה היום לערוב"

12

והנה יסוד הדבר הזה, יחדשהו הבורא יתרומם ויתהדר בדומה לשמש, אלא שיש בינו לבין

השמש הבדל, לפי שהשמש חומה ואורה משותפים, אינם נפרדים זה מזה

13

, והדבר הזה

14

ביכולת הבורא יתרומם ברוממותו ירוכז אורו לצדיקים, ויתקבץ חומו לרשעים, או בסגולה

שיעשנה בו, או במקרה שיחסן בו את אלה מן החום, ויחוץ את אלה מן האור.

והדעה השניה קרובה יותר

15

, וכבר ראינו שעשה כגון זה במצרים, ייחד את האור

למאמינים והחשכה לכופרים במקרה

16

על פי פקודתו.

ואחר שהנחתי את היסוד הזה אומר, ולפיכך קוראים הכתובים גמול הצדיקים 'אור', וכל עונש

הרשעים אש. ותחילה בגמול,

כי עמך מקור חיים באורך נראה אור

17

וכן:

אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה

18

וכן:

אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך

19

ואמר:

להשיב נפשו מני שחת לאור ביאור החיים

20

וכל הדומה לכך.

ואומרים בעונש:

21

והיה החסן לנערת ופעלו לנצוץ, ובערו שניהם יחדו ואין מכבה

22

וכן:

תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם

23

וכן:

אף אש צריך תאכלם

24

וכן:

כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחיב מדרתה אש ועצים הרבה

נשמת ה' כנחל גפרית בערה בה

25

וכן:

כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד

26

וכן:

אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש

27

וכן:

כל חשך טמון לצפניו תאכלהו אש לא נפח

28

וכן:

ימטר על רשעים פחים אש וגפרית

29

וכן:

ימיטו עליהם גחלים באש יפלם

30

וכל הדומה לכך.

ואם יבקש שואל שנמשיל לו היאך יחיה גוף ורוח בלי אוכל תמיד

31

, נדגים לו במשה רבנו

ע"ה, אשר החייהו ה' יתברך שמו ארבעים יום וארבעים לילה שלוש פעמים בלי אוכל, כמו

שאמר:

ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה

32

ולא העמיד את חיותו כי אם האור אשר בראו ה' וחפף בו על פניו כמו שאמר:

ומשה לא ידע כי קרן עור פניו

33

ועשה את זה אות לקרב את הדבר לשכלנו, כדי שנקיש לו חיי הצדיקים באור ללא מזון

34

וכך אמר לו:

נגד כל עמך אעשה נפלאות, אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים

35

וזה כמו שנאמר לצדיקים:

ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו

36

[איך יחיה ה' את הענושים?

אבל היאך יחיה את הענושים והשקועים תמיד באש

37

, כי לא מצאנו במי שקדם מי שהיה

לו בדומה לכך כדי שנדגים בו. וכיון שלא מצאנו כדומה לכך, חידש לו הכתוב פסוק, ואמר על

הכופרים

כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה

38

ולשון זה מחייב שישמר רוחם בגופם באופן עדין, חרף

39

החום המצער, כדי שיהא המצער

עונש להם ויסבלוהו.

ואפשר גם שישמור את רוחם, כלומר אותם הזוכים לגמול בגופם באופן עדין, עד שיהא האור

המגיע אליהם עונג תמידי, מחוץ לדבר שבו הם מתקיימים

40

אלא שהצורך בהאמנת העניין העדין המקיים את הענושים, יותר מן הצורך לכך בזוכים. הלא

תראה שהמלכים כאשר רוצים להעניש אדם זמן ממושך, מתמידים לו את המאכל והמשתה,

כדי שלא ימות לפני שיסיימו בו את עונשם. מפני שאינם עושים כן אלא על פי הטבע. אבל

הבורא יתרומם ברוממותו, פועל למעלה מן הטבע, יקיים וינצור בלי אוכל.

ונקרא הגמול 'גן עדן', לפי שלא יימצא בעולם יותר חשוב מאותו הגן אשר השכין בו אדם עליו

השלום

41

, ונקרא העונש 'גיהנום' לפי שהכתוב קראו 'תפתה'

42

, והוא שם מקום בנחל לפני

ירושלם,

43

נקרא 'התופת' ו'גיא בן הנם'

44

, וקוראים אותו גם גי הנם בספר יהושע

45

ואל הגן של אדם מגיע המשל הנעלה, שאמר:

"כגן עדן הארץ לפניו"

46

ואל מקום התופת יגיע המשל הגרוע כמו שאמר:

והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התופת הטמאים

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה