מאמר שישי - פרק ו
עתה אדבר בעניין קץ חיי האדם, ואומר, כי בוראם כבר עשה להתחברותם זמן מסוים קצוב,
כאומרו:
את מספר ימיך אמלא
57
ואמר לאדון הנבראים:
הן קרבו ימיך למות
58
ואמר לאחד החסידים:
כי ימלאו ימיך ושכבת את אבותיך
59
ואומר אני, כי יש שהוא מוסיף על אותו הזמן וגורע, ואין אותו הזמן לדעתי בלתי ידוע לפניו
שהוא ישאיר את הנפש בגוף, כי ידיעתו אינה שונה מאמיתת הדבר, אלא אותה הקצבה
לדעתי הסובלת את התוספת והגירעון היא משך זמן הכוחות אשר ניתנו בגוף שיתקיים.
והוא, שמתחילת בריאתו אין ספק שהוא בנהו בכוחות מוגבלים, אם רבים ואם מעטים,
ומשך קיום אותן הכוחות הוא הנקרא קץ חיי האדם, ויכול הוא להוסיף בהן
60
ויתקיימו עם
השבעים שלשים אחרות, ויכול להחלישן ולהרפותן, ויתפרקו בארבעים, על פי הביאור
הזה אנו סבורים התוספת והגרעון.
ומה שיושג לעבד מן החיים אחרי התוספת או הגירעון, הוא אשר ידוע לפני בוראו שהוא יהיה
באמת. ופירוש הדבר, שידוע לפניו כי יסוד כוח הגוף בנה אותו על שבעים, ושהוא יוסיף עליהן
שלשים או יגרע מהן שלשים.
ומאין אני מחייב שיש תוספת או גירעון? - ממה שנאמר:
יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה
61
ונאמר באחד הצדיקים:
והספתי על ימיך חמש עשרה שנה
62
ואמר בהרבה מן הגמולות "למען יאריכון ימיך"
63
וכל הדומה לכך.
ואמר במקצת הרשעים:
וה' הכה כל בכור בארץ מצרים
64
ויהיו המתים במגפה
65
וכדומה לכך. ואלו היו מתים לפי כוח קץ ימיהם, לא הייתה זו מגפה בגלל חטאיהם, ומאומה
לא נסתלק בפעולתו של פנחס.
וכבר עשה הנביא את המגפה זולת קץ ימי חייו שנאמר:
כי אם ה' יגפנו או יומו יבא ומת או במלחמה ירד ונספה
66
ואומר אני שלא כל צדיק מוסיפים על ימיו, ולא כל רשע גורעים, אלא לפי רצון הבורא ולפי
הצדק
67
, ואותם הצדיקים שלא הוסיפו להם, הרי גמול העולם הבא לפניהם, ומי שלא נכרת
מן הרשעים הרי עונש האחרית לפניהם, כאומרו:
כי עת לכל חפץ, ועל כל המעשה שם
68
57
שמות כג כה וראה ראש השנה יא א, מלמד שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים
מיום ליום מחודש לחודש. וראה פירוש רס"ג לתורה, מהדורתי, דברים א לז.
58
דברים לא יד.
59
שמואל כ ז יב, ועל דוד מדובר שם.
60
ב, מוסיף: ולאמצם.
61
משלי י כז. וכתב רבנו בפירושו שם: אין דבר זה החלטה שכל צדיק מוסיפין על ימיו וכל
רשע מקצרין מהן, אלא הוא לפי הרצון, יש שירצה ה' להוסיף לאיזה צדיק על ימיו כמו שהוסיף
לחזקיהו, ויש שרוצה לקטע מימי הרשע כמו שעשה במגפת זמרי וקרח וזולתם. אלא שאם
לא הוסיף לצדיק בעולם הזה, ולא גרע לרשע, ימצאו שכרם מושלם לעולם הבא. וכבר ידעת
כי בבית ראשון בגלל צדקת הכוהנים לא שמשו בו אלא שמונה עשר כוהנים, ובשני בגלל
רשעם שמשו בו למעלה משלוש מאות כוהנים (יומא ט א).
62
מלכים ב כ, ו. ועל חזקיה מדובר שם.
63
שמות כ יא. דברים ה טז. ו ב. כה טו.
64
שמות יב כט.
65
במדבר כה ט.
66
שמואל א כו, י.
67
בכל כ"י "אלצאלח" ונראה שצ"ל "אלצלאח" ואם כן יש לתרגם: הצדקות.
68
קהלת ג יז, וכ"ה בפירוש שם מהדורתי עמ' רח. וברי"ת "ועת לכל חפץ" וטעות הוא, וכבר
העיר עליו הרש"ה.