אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר רביעי - פרק שני

אמונות ודעות

מאמר רביעי - פרק שני

מאמר רביעי - פרק ראשון

וראוי שארשום מה שייחדתי

28

בעניין זה ממה שיש צורך אליו, ואומר:

התבוננתי ואמרתי, היאך יתכן שהמטרה בכל מה שיש בעולם הוא האדם, והנה אנו רואים

גופו קטן ודל.

והתישבתי בדבר ומצאתי, כי אף על פי שגופו קטן הרי נפשו יותר רחבה מן השמים והארץ,

שהרי ידיעתו מקיפה כל מה שבהם, כן עד אשר הגיעה לידיעת מה שלמעלה מהם אשר בו

קיומם

29

כלומר הבורא יתעלה ויתקדש, כאמרו:

נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד

30

והתבוננתי על קוצר חייו ועל מה שאין חייו תמידיים.

ונתברר לי כי הבורא נתן לו החיים הקצרים הללו בעולם הזה שהוא עולם הטורח, והבטיחו

כי כאשר יעבור

31

ישיג החיים הנצחיים, וכמו שאמר הכתוב:

חיים שאל ממך נתתה לו אורך ימים עולם ועד

32

וכמו שאבאר במאמר התשיעי.

והתבוננתי עוד כיצד שעל אף חשיבותו זו של האדם, בנין גופו חלוש מורכב מן הדם

והלחויות

33

ושתי המרות

34

, ומדוע אין חלקיו בהירים ודומים זה לזה

35

והשיבותי למחשבה זו ואמרתי, אם באנו לחשוב על כך, נחשוב גם שיברא כוכב או מלאך. לפי

שגוף האדם הידוע, הוא זה הנברא מן התערובות הללו, והוא הזך ביותר שבכל הדברים הללו

הארציים. וכל שהוא זך ממנו הרי הוא אחד מן השנים: או מלאך או כוכב.

ומי שחושב שיהיה גוף האדם מחלקים שאינם חלקיו, הרי הוא חושב ביטולו, דומה למי ששאל

שלא יהיו שמים אלא מן העפר, ושלא תהא ארץ אלא מן האש, שחשב על דברים בטלים שאין

בהם חכמה, וכבר נאמר:

מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית

36

והתבוננתי עוד במחלות הללו הבאים עליו ואמרתי, מדוע לא יוגן מפניהם, או שלא יבואו

עליו?

ומצאתים לטוב לו להרתיעו מלחטוא ולהכניעו לאלוהו ולהישיר את דרכיו, כמו שאמר:

והוכח במכאוב על משכבו

37

והתבוננתי עוד בהשתלט החום והקור עליו, והרגשתו רעלי

38

בעלי חיים הטורפים

והמזיקים

39

וידעתי כי הרגשתו בכך טובה לו, שאלו לא היה מרגיש כאב, לא היה מבחין בעונש שמים, כי

אם יאמר לו

40

אני אצערך לא ידע מה זה צער, לפיכך ניתן בו להרגיש במיני צער אלה שיהו לו

דוגמא. כמו שאמר בחום ובשרב -

כי הנה יום בא בער כתנור

41

ואמר בהמשילו את העונש לרעל -

חמת תנינים יינם

42

והתבוננתי בדברים אלו הטבועים בו, והתאוות אשר רבים מהם מזיקים לו.

והתברר לי שלא הטביעם בו החכם,

40

אלא כדי שישתמש בכל אחת במקומה על ידי השכל

אשר חננו אותו, תאוות המזון לקיום הגוף, ותאוות התשמיש לקיום המין

43

, ויקח הכל כפי

שניתן לו בדרך המותר. אם הוא נשתמש בהן בדרך המותר רשאי הוא בכך, ואם נשתמש בהן

בדרך האסור יגונה, כמו שאמר:

תאות צדיקים אך טוב

44

ואמר:

כי הלל רשע על תאות נפשו

45

והתבוננתי היאך הועיד לו את העינוי העצום וייסורי גיהנום התמידיים.

וראיתי כי יש כנגד זה הטובה הנצחית והגמול התמידי, ושניהם יחד אלו לא היו, כך לא

יתאוו לזה ולא ייראו מזה

46

. ועל דרך מה שנאמר:

אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם

47

והתבוננתי במה שכבר לפני כן

48

ציווה בעולם הזה להרוג בסוגי ארבע מיתות

49

והתברר לי כי זה לטובתו, ואינם מחוץ למה שמחייב השכל, לפי שהשכל מחייב כמו שנראה

לאדם עצמו, שכריתת מקצת אבריו אם ניזוקו ברעל או במחלה, טובה היא לו להציל שאר

גופו, כך נראה למין האדם שהריגת מי שהושחת מהם והשחית בארץ, דבר נכון כדי להציל

שאר בני אדם, וכמו שאמר:

והנשארים ישמעו ויראו

50

ואחר שמניתי שבעה עניינים אלו מענייני הצדק באדם הזה

51

אומר, וכך כל מה שייראה

למאמין מכל הדומה להן, ראוי לחשוב בהן היטב

52

, ובלי ספק ימצא בהן אופן החכמה, כמו

שאמר:

כל ארחות ה' חסד ואמת

53

28

לפי ב, מה שדקדקתי.

29

וכעין דברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"א הל' ב: ואם יעלה על הדעת שהוא אינו

מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות.

30

תהלים קלט יד. וראה פירושו שם מהדורתי.

31

לשיטת רבנו, כאשר יעבור לאחר תחית המתים מן העולם הזה אל העולם הבא. כפי שיבאר

בהרחבה גם במאמר השביעי.

32

תהלים כא ה.

33

"אלבלגם" ונקרא בפי הקדמונים: המרה הלבנה.

34

הם הנקראים בפי הקדמונים המרה הירוקה והמרה השחורה.

35

רי"ת תרגם "זכות מתמידות" וגרם להרש"ה להטות דברי רבנו לעניין אחר.

36

תהלים קד כד.

37

איוב לג יט. ושם בפירושו האריך לספר טובה הצומחת לאדם מן היסורין.

38

"סמום" ואפשר גם לתרגם: בשרב ונזקי בעלי חיים. והכוונה חום עז שבאויר, קטב מרירי.

והחום האמור מקודם הוא חום מחמת מחלה שבגופו. אך הנכון כפי שתרגמתי וכדלקמן.

39

לפי ב, ברעלים והחיות הטורפות.

40

הבורא.

41

מלאכי ג יט.

42

דברים לב לג.

43

השוה רמב"ם בהלכות דעות פ"ג הל' ב.

44

משלי יא כג.

45

תהלים י, ג. וראה פירושי רבנו שם מהדורתי ובהערות.

46

כלומר, אילו לא היו שניהם נצחיים, לא היו הרשעים נרתעים מן העבירות מפחד העונש,

כיון שהוא רק לזמן מוגבל. וכן לא היו הכשרים מרבים במעשה הטוב ושואפים לו מתוך תקוה

ותאווה לעולם הבא, בגלל אי חשיבותו בעיניהם כיון שהוא מוגבל בזמן.

47

דניאל יב ב.

48

לפני עונש גיהנום.

49

ארבע מיתות בית דין - חנק והרג שריפה וסקילה.

50

דברים יט כ.

51

הצדק שעשה הקב"ה בעולמו לאדם הזה, ואשר נדמה לכאורה שאינם צדק.

52

"אן יחסן בהא אלט'ן", נראה לי שהנכון כפי שתרגמתי. ורי"ת תרגם "שיחשוב בו הטוב"

מעין לדון לכף זכות.

53

תהלים כה י. וראה פירוש רבנו שם מהדורתי.

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה