מאמר ראשון - הקדמה
אמר בעל הספר
1
: יש להקדים למאמר זה, שכל מי שחוקר בו, הרי הוא עוסק בדבר
שלא ראוהו העיניים ולא השיגוהו החושים
2
, אלא שהוא חושב לקבוע אותו בדרך הלמידות
במושכל, והוא: היאך היו הדברים לפנינו
3
והנה עיקר מבוקשו
4
דבר עדין ודק לא ישיגהו חוש, והרי הוא מקוה
5
להשיגו במחשבה.
וכיון שהדבר המבוקש עצמו כך כוון מבקשו למצוא אותו, וכאשר ימצאהו בצורה
6
אשר
ביקש למצוא אותו בה, הרי אינו רשאי להכחישו, ולא לחפש להשיגו בצורה אחרת.
וידיעת היאך היו הדברים לפנינו הוא דבר שלא ראהו אף אחד מבני אדם, אלא מטרת
כולנו להגיע בשכלנו אל דבר רחוק עמוק מחושינו, ועל דרך מה שאמר החסיד בכך
רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו
7
וכאשר יצא לנו כי הדברים חודשו לא מדבר, וחושינו לא נפגשו בדבר דומה לכך
8
, הרי אין
ראוי שנירתע, ולא לסגת ולומר היאך נודה במה שלא ראינו כמוהו, הואיל ומתחילת הדרישה
כך בקשנו, שיצא לנו מה שלא ראינו כמוהו
9
, אלא נתרגל אליו ונשמח בו כיוון שהשגנו מה
שביקשנו.
ולא הוזקקתי להקדים הקדמה זו, אלא כדי שלא ישלה עצמו הקורא בספר זה שאני אמציא
לו יש מן האין שיראהו
10
. לפיכך הקדמתי לו, שאילו היה דרך לכך, לא הוצרכנו להביא עליו
הוכחה ולא עיון ולא למידות, ואף היינו אנחנו, ויתר בני אדם, שווים במציאתו ובלתי חלוקים
בעניניו
11
. אלא הוצרכנו אל העיון, לגלותו לנו ולהוכחה שתבארהו, מפני שהוא בלתי נראה
ולא מוחש.
ולא אנחנו בלבד השלמנו עם עצמנו להניח במעשה בראשית דבר שלא ראינו כמוהו, אלא
כל החוקרים המחפשים הוכחות לכך השלימו עם עצמם על כיוצא בזה.
כי בעלי הקדמות
12
חשבו והניחו קיום דבר שאין לו ראשית ולא אחרית, והרי לא פגעו
חושיהם בדבר מוחש שבכך השיגוהו שאין לו
13
ראשית ולא אחרית, אלא חשבו לקבוע את
זאת בשכלם.
ובעלי השניות
14
משתדלים לקבוע שני יסודות נגדיים נפרדים שנתמזגו והיה עולם, ולא
ראו שני נגדיים נפרדים, ולא היאך מתמזגים ומתערבים, אלא מנסים ללמוד על כך בשכל.
ובעלי החומר הקדמון מתכוונים לקבוע שהיה היולי, דבר שאין בו לא חום ולא קור, לא
לחות ולא יבשות, שנשתנה בכוח מסוים ונעשו בו ארבעה אלה
15
, והרי הם לא השיג חושם
דבר שאין בו אחד מארבעת אלה, ולא היאך ישתנה ויתהוו בו הארבעה, אלא מטרתם לעמוד
עליו מדרך הכרעת השכל.
וכך יתר הדעות כמו שאבאר
16
. וכיון שהדבר כך, שכל אחד השלים עם עצמו להניח במעשה
בראשית דבר שלא השיגתו הראות, הרי גם אתה המבקש, ירחמך ה', כאשר יצא לך מדברינו
בדומה לכך, והוא היות יש מן האין, אל תמהר להכחישו, כי כזה הוא מה שרצית מתחילת
מבוקשך. וכל מי שיהיה זולתך כך היא דרישתו.
אך שמע והבן, כי ראיותיך חזקות מראיותיהם, ויש לך הוכחות להשיב בהם על כל פלג מהם,
ואחרי כל זה הרי יש לך יתרון
17
עליהם באותות ובמופתים שנעשו לך. ולכן החזק בשלשה
דברים אלו בכל שער מספר זה, והם:
- שראיותיך יותר חזקות,
- ויש לך תשובות לחולקים עליך,
- ושאותות נביאיך מכריעות.
ואחרי אשר ביארתי הקדמה זו אומר, כי אלהינו יתעלה הודיענו שכל הדברים מחודשים,
ושהוא חידשם לא מדבר.
כמו שאמר:
בראשית ברא אלהים וגו'
18
ואמר עוד:
אנכי ה' עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ מאתי
19
ואימת לנו את זה באותות ובמופתים ולכן קבלנוהו.
1
ראה גם בהקדמה הע'
2
2
כלומר שידע החוקר כבר מראש שהדברים שהוא עוסק בהם אינם ניתנים להוכחה מוחשית.
3
מעשה בראשית.
4
אפשר לתרגם: והנה נושא חקירתו.
5
"ירום" חושב, רוצה, הולך לקראת כך. ורי"ת תרגם "משתדל" וגם זה נכון.
6
לפי ב, בצורה ובאופן.
7
קהלת ז כד. ובפירוש שם: וידיעת יסודות ההויה וההתהוות בעניני העולם רחוק והוא
בתכלית העומק, ראה שם מהדורתי עמ' רמח.
8
כלומר שלא ראינו בחוש דבר מתהווה מן האין המוחלט.
9
ברי"ת הושמט מן "ראינו כמוהו" עד כאן, וטעה בין שתי תיבות דומות.
10
כלומר אל ישלה עצמו שאמציא לו הוכחות מוחשיות לנושא מופשט זה.
11
אפשר לתרגם גם "במצביו" והדברים ברורים שכוונת רבנו שכל דבר הנישג באחד החושים
אין מקום בו למחלוקת ולא לויכוח עליו, וכמו שכתב לעיל בהקדמה, ולקמן בפתיחת המאמר
השני.
12
שיטתם הובאה לקמן ד"ה והשיטה העשירית, וכבר הזכירם לעיל בהקדמה סוף ד"ה וכיון
שכבר ביררנו.
13
בכל הנוס' חסר "לה" לו. והוספתיה כי כך נראה לי שצ"ל.
14
המאמינים כי שני בוראים בראו את העולם בכללותו, וכך כל פרט שבו, כאותה שבסנהדרין
לט א: מפלגך לעילאי דהורמיז מפלגך לתתאי דהורמין. וראה ערוך השלם ערך אהורמין.
ותבוא שיטתם בהרחבה בשיטה החמישית.
15
הנקראים בדברי רבנו להלן ארבעת הטבעים. בדומה להגדרה זו הגדיר את המלה היונית
"היולי" גם הפילוסוף הידוע אבי נצר אלפאראבי בספרו וז"ל: הנמוך והגרוע שבהויות ואלמלי
שקבל את הצורה היה נעדר בפועל והוא היה נעדר בכוח, ואז קיבל את הצורה ונעשה עצם,
ואחר כך קיבל את החום והקור והיובש והלחות ונעשה יסודות, ומהן נתיילדו מיני התולדות
וההרכבות. ע"ש. והושאלה מילה זו במילונים הערביים גם לאבקיקים הנראים בזהרורי
השמש הנכנסים דרך חור קטן. וכוונת רבנו נגד אפלטון וסיעתו, וכמו שכתב הרמב"ם במו"נ
ח"ב פרק יג, וראה לקמן בשיטה השניה והשביעית.
16
יתר שתים עשרה השיטות שיובאו להלן.
17
אפשר לתרגם "הכרעה". וכך תרגמתי לקמן בסוף הדבור.
18
בראשית א א, ושם תרגם רבנו "אול מא" בתחלה ברא. כאלו בית בראשית נקודה קמץ.
19
ישעיה מד כד. וברור כי ראיה זו מבוססת על הקרי ולא על הכתיב, שנדרש בבראשית רבה
פרשה א ד.