אור ברסלב
אמונות ודעות הקדמה - פרק ג

אמונות ודעות

הקדמה - פרק ג

הקדמה - פרק ב

ושמא יהרהר מהרהר במה שהבורא

64

יתרומם ויתהדר הניח מקום טעות וספק בין ברואיו.

ולכן נקדים כאן את התשובה על כך ונאמר, כי היותם ברואים, דבר זה עצמו מחייב להם

הספקות והדמיונות

65

פירוש, כיון שהם זקוקים בחוק הבריאה לכל פעולה שיעשו משך של זמן מסוים שבו תשלם

פעולתם חלק אחרי חלק, כך גם המדע, שהוא אחת הפעולות, דרוש לו

66

כמו השאר בלי ספק.

והנה ראשית ידיעתם תחל בדברים מעורבבים מסופקים ומשובשים, ולא יחדלו בכוח השכל

אשר בהם מלזקקם ולצרפם במשך זמן, עד אשר יסורו מהם השיבושים, ויזוקק להם המזוקק

ללא שום תערובת של ספקות.

וכשם שיש לכל מלאכה מן המלאכות חלקים אשר אם יחדלו מלעשותם לפני השלמת המלאכה

לא תיעשה אותה המלאכה, כגון הזריעה והבניין והאריגה ושאר המלאכות אשר אינן נשלמות

אלא בסבלנות עושיהם עד סופם, כך מלאכת החכמה צריך להתחילה מראשיתה, וללכת בה

פרק אחרי פרק עד סופה.

והרי במצב ההתחלה הספקות עשרה דרך משל, ובמצב השני יהיו תשעה, ובמצב השלישי יהיו

שמונה, וכך כל מה שיעיין האדם ויתבונן יחסרו, עד שיזדכך לו בסופו של דבר אותו האחד

המבוקש, ויישאר לבדו שאין בו שום פקפוק ולא ספק.

ביאור הדבר, כגון מי שמבקש מופת כדי לברר על ידו את הנכון, ואנחנו יודעים כי המופת

דיבור

67

, והדיבור הוא מין ממיני הקול, והקולות הרי סוגים רבים.

וכאשר יחל המבקש לזקק מבוקשו, והנה מצא את הקולות רבים מפוקפקים ומסופקים

לפניו, מתחיל למיינם, מבדיל מהם תחלה קולות הקשת הגופים, כנפילת אבן על אבן,

וכהתבקעות מקצת הגופים, וכמו קול הרעם וההלם

68

וכדומה להם, וידע כי סוגים אלה לא

ישיג מקולם מופת. ואז ימצא במצב

69

השני לפני קולות בעלי החיים בלבד, והם אשר יש

לקוות שהמופת ימצא בהם.

ואחר כך יבדיל מהם קולות החי הבלתי מדבר, כצהלה

70

ונעירה

71

ועריגה

72

והדומה

להם, כיון שאין חכמה גם באלה. ואז ימצא במצב

69

השלישי לפני קולות האדם בלבד אשר

יש במינן כל חכמה.

ואחר כך יבדיל מהם הקול הטבעי, שהוא קול אאאא

73

וכדומה לו, כיוון שאין בו תועלת.

ואז ימצא ברביעי

74

בקול האדם הלימודי שהם כ"ב האותות.

ואחר כך יבדיל מהם האותות הבודדות, כיון שכל אות מהן כשהיא נאמרת לבדה אין

במשמעה מאומה, כאמרך א ב ג ד ה כל אחת לבדה. ואז ימצא במצב

69

החמישי באותות

המורכבות עד שנעשו שמות, כל אחד משתי אותות או משלוש או יותר על כך.

ואחר כך יבדיל מהם כל שם בודד הנאמר לבדו, כאמרך "שמים", "כוכב", "אדם".

- והרי השמות הללו

75

כשהן בודדים, אין בהן הוראה על יותר מן הדבר הנקרא בהן.

ואז ימצא במצב

69

השישי על הדברים המחוברים, כאמרך כוכב מאיר, אדם כותב, וכדומה

לכך משתי מלים מצורפות

76

, או מלה ושם

77

, או יותר על כך, והרי הוא מקווה כי מן

הצירופים הללו יגיע אל מבוקשו.

ואחר כך יבדיל מהן כל שתי מלים או יותר המצורפות וכל

78

מה שאינו ספור, וימצא

בדרגה השביעית בסיפור, כאמירת האומר כבר עלתה השמש, וירד הגשם, וכדומה לכך.

ואחר כך ידע כי הסיפור שלושה סוגים:

חיובי - כאמרך האש חמה,

ונמנע - כאמרך האש קרה,

ואפשרי - כאמרך ראובן בבבל

79

ואחר כך יבדיל חלקי החיובי והנמנע לצד, וימצא או במצב

69

השמיני בספור האפשרי,

ויחקור עליו אם הוא כמו שספר לו המספר או לאו.

ואחר כך יחל במצב

69

התשיעי להוכיח אותו הדבר, אם מן החיובי הרי ילמד ממנו דבר

המחייבו באחד הדרכים אשר נבארם, אבל הנמנע הרי ימנע בו בדרך העיון את הדבר אשר

הניח בו

80

וכאשר יבטלן כולן ולא יישאר אלא אותו האחד אליו הגיע במצב

69

העשירי, והוא אשר

נזדקק לו ונזדכך, והוריד כל השלבים הראשונים מעל עצמו אשר היו מביאים לו במבוקשו

הספקות והשיבושים לפני שיעיין בו ויסירם ממנו אחת אחת.

הנה נתבאר שהמעיין החל בדברים רבים מעורבבים, ולא חדל מלנפותם תשעה מתוך עשרה,

ואחר כך שמונה מתשעה, ואחר כך שבעה משמונה, עד אשר זוקקו מן הבלבולים והספקות,

ונשאר לו הצרוף המוחלט. ואם הפסיק מלעיין כאשר הגיע אל המצב החמישי או הרביעי או

איזה שלב שהוא, הרי נסתלקו ממנו מן ספקות בשיעור השלבים אשר הניח מאחריו, ונשאר לו

מהן שעור מה שנותר מן השלבים שעודם לפניו. ואם הוא החזיק בנקודה אשר הגיע אליה, הרי

יש לו תקווה שישוב להשלים, ואם לא החזיק בה, יצטרך לחזור על העיון מתחילתו.

ומחמת סיבה זו תעו אנשים רבים וקצו בחכמה, אחדים מהם מפני שלא ידע את הדרך אליה,

ואחרים מפני שהחל בדרכה ולא סיים אותה, והרי הם מן האובדים

81

, וכמו שאמר הכתוב

אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח

82

ואמרו חכמי ישראל במי שלא השלים עניני החכמה, משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו

כל צרכן רבתה מחלוקת

83

. למדונו דבריהם אלה שאם התלמידים השלימו לימודיהם, לא

תהא ביניהם מחלוקת ולא וויכוחים

84

. ולכן אל יפנה הסכל קצר הרוח את חטאו כלפי הבורא

יתרומם ויתהדר, לומר שהוא אשר הציב לו את הספקות, אלא סכלותו או קוצר רוחו הפילוהו

בהם כמו שבארנו, כי לא יתכן שתהא פעולה חד פעמית מפעולותיו

85

תסלק ממנו את

הספקות, כי אז היה יוצא מחוק הנבראים, והוא נברא

86

ומי שלא הטיל בזה את חטאו על אלוהיו

87

, אלא רצה שישימהו ה' יודע מדע שאין בו ספקות,

הרי אין בקשתו זו אלא שיעשהו אלוהיו כיוצא בו, כי היודע בלי סיבההוא בורא הכל יתברך

ויתקדש, וכפי שנבאר לקמן, אבל כל הנבראים לא תתכן ידיעתם אלא על ידי סיבה, והיא

הלמוד והעיון, אשר לכך דרוש זמן כמו שבארנו. והרי הם מן הרגע הראשון של אותו הזמן עד

סופו בספקות כפי שפירשנו.

אבל המשובחים,

88

הם הממתינים עד אשר יזקקו את הכסף מן הסיגים, כאומרו:

הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי

89

ועד אשר יחבצו את המלאכה

90

ויוציאו חמאתה, כאומרו:

כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם

91

ועד אשר תצמח זריעתם ואז יקצרוהו, כאומרו:

זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד

92

ועד אשר יבשיל פרים באילנם ויכשר למזון, כאומרו:

עץ חיים היא למחזיקים בה

93

64

לפי ב, ושמא יאמר אדם מה היא נקודת החכמה במה שהבורא וכו'. וכך היה לפני רי"ת.

65

כלומר עצם הדבר שהם ברואים, ואין הם הדעה והדעה הם, אלא מדעם נרכש מבחוץ על

ידי התחקות והתבוננות במשך הזמן, הרי שבמהותם אין בהם מאומה, ובהסתכלויות

ראשוניות ניבטים אמת ושקר חיובי ושלילי בערבוביא, וכפי שמפרש והולך.

66

זמן ממושך.

67

כלומר: הראיה וההוכחה אינם אלא בדברים.

68

"ואלהד" ואפשר לתרגם "והמפולת".

69

אפשר לתרגם: בשלב השני.

70

צהלת הסוס.

71

נעירת החמור.

72

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה