הקדמה - פרק א
פתח מחברו ואמר
2
ברוך ה' אלהי ישראל,
האמת במובן
3
האמיתות הברורה,
המאמת לבני אדם מציאות נפשם בוודאות גמורה,
ובאמצעותה
4
מצאו את תחושותיהם
5
מציאות וודאית,
ובהם
6
ידעו את ידיעותיהם ידיעה צודקת,
ונסתלקו מהם בכך השיבושים,
וסרו על ידי כך
7
הספקות,
ונתלבנו להם הראיות,
ונזדככו להם ההוכחות.
ישתבח מעל לכל תיאור נעלה ותהילה
8
1
. בכל כ"י של המהדורה הראשונה של רבנו שם הספר "כתאב אלאמאנאת ואלאעתקאדאת"
ספר האמונות והדעות וכך תרגם רי"ת כי לפניו היה נוסח מהדורא קמא. אבל בכ"י מ, שהוא
לדעתי נוסח המהדורה האחרונה, תיקן רבנו שם הספר כפי שכתבתי, ובצדק, כי לא בא רבנו
לקבץ אוסף של אמונות ודעות אלא להורות איזו היא האמונה הנבחרת והדעה האמיתית
לדעתו. וכבר חשבתי לתרגם "מבחר האמונות והדעות", ונמנעתי מכך כי לא כל מה שהובא
כאן הוא מבחר, והרבה פסולת צבר רבנו כאן כדי לבור מתוכו את הסולת הנקיה.
2
ראיתי מי שכתב כי פתיחה זו היא של המעתיק, ואינו נכון, כי כך דרך הראשונים לפתוח
ספריהם, בעקבות המחברים הערביים.
3
"במעני" וכפי שתרגמתי, וברי"ת "אשר לו יאות עין האמת" ושמא היה בספרו "בעין",
וכוונת רבנו שכל "אמת" בשימוש בני אדם אינה אלא קביעת מושג או דבר כפי שהוא משתקף
בחושי האדם או הבנתו, אף שכשלעצמו אין אותה קביעה אמתותו. אבל כלפי ה' זוהי האמת
במהותה ובכל היקפה, אף על פי שהיא משתקפת בעיני רוח כל אחד מן המעיינים באופן שונה.
כי בעניינים אלה גם כאשר שנים אומרים דבר אחד אין ספק שמושגיהם שונים, כפי חינוכם
ויכולת תפישתם. וקירוב זהות המושגים מצויה בתארים השלילים מאשר בחיובים, אלא
שסכנה בהם למוגבלים.
4
באמצעות הנפש הכיר האדם להבחין בין סוגי חושיו השונים.
5
ברי"ת "מוחשיהם" ולדעתי אינו נכון כי המדובר על הכוח החש, עצם החוש, התחושה, ולא
על המוחש.
6
מוסב על החושים, וכפי שמבאר רבנו להלן, ורי"ת הסב אותו על הנפש וכתב "וידעו בה".
ואינו נכון לדעתי.
7
לפי כ"י מ, וסרו מהם הספקות.
8
הכוונה ונעלה מעל לכל תהילה, ועל דרך הכתוב -ומרומם על כל ברכה ותהילה (נחמיה ט ה).