אור ברסלב
אלפי מנשה חלק א אלפי מנשה - ליקוטים והשמטות

אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא

אלפי מנשה - ליקוטים והשמטות

אלפי מנשה - בקשה לתועלת המעיין

סימן ק"ד שורה ו' אחר תיבת שקדמוהו נשמט אלו התיבות, אז לא יבוש. וזהו, נגד מלכים פי' נגד דעות מלכים שקדמוהו:

סימן קכ"ט דף קמ"ח ע"א שורה ו' אחר תיבת מווילנא צ"ל, ואף אולי נמצא כן בדרש, כי כן הוא על זכרוני, יש לבארו. כמו שאכתוב להלן בסמוך, ובלא"ה אין לבאר דברי המדרש כפשטו במקום שהוא נגד השכל רק צריך לתלות, שיש להם איזה תוך. וכבר אירע כזה להמגיד המפורסם מוה' יעקב זצלל"הה מדובנא, שאמרו בפניו, על הפסוק נקבה שכרך וגו' שלבן אמר לו, שיתן לו נקיבה בשכרו, והרבה לגנות זה הפירוש. שהוא זר מאוד. ואח"ז הראו לו בזוהר מפורש כזאת, אבל גבהה דעתם מדעתינו:

שם ע"ב שורה כ"ה, אחר תיבת הזמן, צ"ל ואין כוונתי שב"ד יפסקו לפי הזמן, אלא כשנתן ה' בדעת ב"ד, שיסכימו כדברי איזה יחיד, בוודאי מן השמים הסכימו, כי כן נכון לפי הזמן, ואין סותר למה שפסקו בדורות שלפניהם ההיפוך, כי אלקים נצב בעדת אל, והיה נכון אז. כפי הזמן לפי הדור:

חולין משנה, התיז את הראש בב"א פסולה, הי' שוחט והתיז את הראש בב"א אם יש בצוואר וכו', וע' רש"י, ובתוספתא איתא, התיז את הראש בב"א, אם נתכוין לכך שחיטתו פסולה, וע' בי"ד עם ביאור הגאון, על זו התוספתא, ולי נראה לפרש המשנה, עפ"י התוספתא, כי התיז את הראש, היינו המפרקת וכל הצוואר כעין ששנינו, הותזו ראשיהם, אע"פ שמפרכסין טמאין, ואלו בסימנים לבד, הרי הוא כחי לכל דבר, ומה דפליגי ר"י ור"ל. כהבדלת עולת העוף. היינו בסימנין ג"כ עם המפרקת וה"פ המשנה, התיז את הראש, אם נתכוין, וכו', היינו שהיתה כוונתו לזה, להראות כאיש גבורתו. פסולה.

שבוודאי עשה דרסה, היה שוחט פירש שהיה שוחט לתומו. וממילא התיז את הראש, אם יש בצוואר וכו', כשירה:

ירושלמי פרק המוצא תפילין, גבי המוצא תפילין אם היתה עונת גשמים מעטף בעור ומכסן. פי' הולך לביתו. ומעטף בעור ומביאו דרך מלבוש למקום התפילין ומכסן. מכאן תשובה למ"ש בש"ע סי' ש"א סי' מ"ג. גבי מוצא ס"ת ואם היו גשמים יורדים הרי זה מתעטף בעור. וחוזר ומכסה אותו ונכנס בו והוא מהתוספתא )ושם לא גריס ונכנס בו רק וחוזר ומכסה אותו(ומפרשים. שיתעטף בעורו של הס"ת. וחוזר ומכסה אותן בבגדיו. ונכנס בו לעיר. וזה דבר זר מאוד ושיקרא זה דרך מלבוש אלא הפירוש הוא כמו גבי תפילין בירושלמי שהבאתי. רק שבש"ע וברמב"ם הוסיפו תיבת ונכנס בו לפי פירושם בהתוספתא ומהתימא שהשמיטו דין מפור' שבירושלמי והביאו מתוספתא ועוד איתא התם הדא דתימא ברכין אבל בקשין )פי' בעור שלוק וקשה(לא בדא. דבר זה העיר המנוח המופלג הצדיק כמוהר"ר שלמה מווייאזין זלה"ה לפרש התוספתא ועי"ז חפשתי ומצאתי בירושלמי וגם מפרש הירושלמי הרגיש בזה אלא שלשונו מגומגם קצת מחמת שלא על העל לבו ללובשו דרך מלבוש להס"ת וסבור שהתירו להביאה בידו משום ביזיון כתבי הקודש:

תוכן העניינים

אלפי מנשה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה