אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא
אלפי מנשה אות קמ תירוץ על קושיית המפרשים
איתא בגמ', דבר נא באזני העם, וישאלו ממצרים וגו', אמר לו הקב"ה למשה, בבקשה ממך לך אמור להם לישראל וישאלו ממצרים וגו', כדי שלא יאמר אותו צדיק, ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, לא קיים בהם, והקושיא מפורסמת, הא בלאו אמירת הצדיק, צריך הקב"ה לקיים דבריו, ולפי מה שהקדמתי. בוודאי אלו היו כל הת' שנה במצרים, לא היו צריכים לזה הדרך, של וישאלו ממצרים וגו' רק כל רכוש מצרים היה נמסר בידם ממילא, כשהיתה גאולה שלימה, אבל הם הפסידו בנפשותם, בצעקתם שימהר גאולתם. אבל החשש, שלא יאמר אותו צדיק וכו', ואף שאברהם, ידע זאת, שלא השלימו השעבוד, אבל עכ"ז נראה ח"ו. כמו רמאות בדבר, כמו שאומרים לא', קבל עליך, שכשאתן לך עשר מלקות אתך לך כך וכך, והוא מקבל עליו ואחרי זה, נותן לו רק ט'. ואינו נותן לו כלום ואף שאין מניעה מן המקבל, שרוצה לקבל העשירית ג"כ אבל בוודאי אם המניעה מצד המקבל, שלא ירצה לקבל העשירית, אין זה רמאות כלל, ופטור מן הדין, ולפ"ד, הוא תירוץ פשוט, ונכון מאוד בטעמו: