אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא
אלפי מנשה אות קיט עוד מאמר
מדרש, ומובא ברש"י על התורה, ברא אלקים ולא אמר ברא ה', שמתחלה עלה במחשבה, לברוא את העולם במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים, והקדים מדת הרחמים, ושיתפה למדת הדין. והיינו דכתיב, ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים, והוא תמו', חדא, איך שייך גבי הקב"ה, שהי' לו ח"ו חסרון ידיעה בתחלה, ב', הנה הקב"ה. אנו משבחים אותו תמיד, ברוב טובו וחסדו ומובא בכמה מקומות, שענין בריאת העולם הי', בכדי להיטיב לברואיו, ואיה מדת טובו. שרצה לברא את העולם במדת הדין, רק כשראה שאין העולם מתקיים, שיתף ג"כ מדת הרחמים, וכי זה הוא מדת הטוב שלא לרחם על איזה אדם, עד שהוא קרוב, שתצא נפשו, ותו קשה, למאי נ"מ, הודיענו זה הכתוב, מאי דהוה הוה: