אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא
אלפי מנשה אות קט ביאור הפסוק
הבאתי לעיל, מענין החיים בלתי מדברים, שבכל מין מיוחד ענין מיוחד, שחלוק בזה משאר מיניו. שכל המין שוים בזה. והשמות של כל החיים נלקחו בכל מין, ע"פי הכח המיוחד. בכל מין, מה שחלוק בזה משאר המינים, וכתבתי ג"כ, שכל הכוחות המיוחדים, בכל מיני החיים בלתי המדברים. נחלקו באישי מין האדם היינו שהאדם כלול מכל מיני הכוחות רק שכל אחד מאישיו. מיוחד באיזה כח הגובר בו יותר, עכ"פ כל הכוחות שבאדם נקראו ע"ש המין, שאותו הכח, מיוחד בו כגון הגבור' נקרא ארי' שבאדם וכמו שמצינו בגמרא, שאמר לו יישר כחך אריה, וכח הכעס, נקרא ד"מ הנחש שבאדם, וכן כל הכוחות וניתוסף בו מין השכל שהוא האדם האמיתי שהוא בכח שישתמש בכל הכחות. כל א' לפי ענין הצורך, לפי המקום והזמן, היינו שהכחות מתחזקים כל א' לענינו אך השכל המסדר, לדחות טובה עוברת בשביל תכלית טובה קיימת, הוא יהיה המושל בכל הכחות, לתת לכל א' חקו, ולפי זה מה שאמר הכתוב וירדו בדגת הים וגו' היינו בכוחותיו, שנקראו כל א', ע"ש המין המיוחד בו, וע"פי זה יהיה ענין וירדו וגו' כעין ציווי על האדם. שיראה למשול בכוחותיו. והנה לכאורה, אם המלך. ממצה לאיזה מושל, לא יצטרך לצוות עליו שיהיה הוא המושל שבוודאי מעצמו. ירצה ויבחר בממשלה. רק נצרך לצוות לעמו, שיעבדוהו ושישמעו בקולו, אבל הענין הוא כך. שהנה השכל, הוא ענין שבכח. ואם יתחזק בעצמו להוציאו לפועל אזי כל האברים. בע"כ ישמעו לו שהם ענינים טבעים לגבי דידיה, וכמו שאין לצוות על מיני הטבעים, כגון הדומם והצומח. שיצייתו לבעלי הרצונים, שיוכלו לעשות בהם כרצונם, מפני שאין שייך לגבי דידהו ציווי. רק הציווי הוא. על בעל הרצון שישתדל לעשות מהם כל א' למה שהוא שייך. כן הענין גבי שכל. לגבי הדרגות שלמטה ממנו, שאם יתחזק בשכלו, ממילא יהיו משועבדים לו בע"כ, וכמו למשל. שמצווים על איזה מושל, שינהיג ממשלתו בחכמה, ולא יישן בעניניו, שיהיו עמו כחברים. כמו שצווה ר' את בלו, הנהג נשיאותך ברמים. וכן גבי היצ"הר. שנאמר בו. ואתה תמשל בו, היינו שתתחזק כנגדו. ועי"ז תוכל למשול בו והנה ענין הכתוב שנרמז על ענין האדם שימשול באבריו וכוחותיו. עכ"ז אינו יוצא מידי פשוטו ג"כ. שאם מין האדם היו מתחזקים בכח האדם שבו. היו מושלים בכל מיני החיות. כידוע פרשא קטיל אריה. אלא כל זמן שאינם משתמשים. בכח האדם שבהם. כפי שכתבתי לעיל. שהאדם בכל כוחותיו, מה שהם למטה מכח האדם שבו. שהוא שוה בזה עם מיני החיים בלתי מדברים, אזי לא יוכל לרדות בהם. ואשוב לדברי. שהעיקר הוא, שכל איש פרטי, יראה לחבר הידיעה והיכולת שבו. היינו ע"ד. ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. וכל כוחותיו. יתנהגו עצמם ע"פי ידיעה שכלית שבו. והיינו שיחזק כח השכלי שבו עד שיורשמו היטב. בכוחות שלמטה ממנו, ואזי עי"ז יהיה בנקל. לחבר הידיעה והיכולת. אף באישים נפרדים. והייתי צריך לכתוב כעת. ולבאר הדרך. איך לחבר בעלי הידיעה. עם בעלי היכולת. כפי שיעדתי אבל אני מתון בדבר. עד אשר אראה איך יקובלו דברי. וסמכתי שמעצמם יוסיפו חכמה ועצה לזה. ואם יגזור ה' בחיים. אקוה שיקיימו בי. קריינא דאגרתא וכו' וישאלוני משפטי צדק. ולא אתנהג צרות עין. במה שחנני ה'. להשיב בכתב ובע"פ כפי ענין הצורך. כפי מעטי ידיעותי. כי נפשי קשורה בטובת הכלל והחבור שהוא תכלית הטובה: