אור ברסלב
אלפי מנשה חלק א אלפי מנשה אות קב ענין אין מקרא יוצא מידי פשוטו.

אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא

אלפי מנשה אות קב ענין אין מקרא יוצא מידי פשוטו.

אלפי מנשה אות קא ביאור פסוק ויאמר

אמר רב כהנא, כד הוינא בר תמני סרי שנין. וגמירנא לכולי הש"ס, ולא הוה ידענא. דאין מקרא יוצא מידי פשוטו, והנה, אף שבדורינו זה, מצוי מאוד הטעות הזה שמחמת שנמשכו מכל אחר הדרש, לא נתנו לב לפשטי הדברים כפי שהבאתי לעיל. מה ששמעתי מפה הקדוש. הגאון המפורסם, מהור"ר אלי' מווילנא זלה"ה, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל שהחזיר עטרה ליושנה, שעם גודל חריפותו ובקיאותו, נתן לב לדברים הפשוטים, ונתן עין עיונו לזה, לפרש הכל בדרך פשוט וקל. ורובי עניניו הולכים ע"ז הדרך, ואבאר להלן בזה. פסוק ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש עכ"ז יקשה מאוד לומר שבדורות התנאים והאמוראים לא יהי' ידוע. דבר פשוט כזה, אף לתשב"ר, וחס לן, מלחשוב כזאת, אלא כך פירושו, שזה לא ידע, שאף במקום שנראה לעין, שהכתוב מדבר, רק דרך חידה ומשל, וכמו שהקדים הרמב"ם. לספרו המורה, שאם לפעמים ימצא איזה סתירה בדבריו הוא ע"ד, כשנצרך להביא איזה ענין למשל מביא אף דעה המנגדת לדעתו, אף דלדידי' לא ס"ל, רק מביאו, ליקח ממנו, איזה דמיון ומשל וסבר רב כהנא למימר, שאף בתורתינו הקדושה, ימצא כזה, ולכן הקשה, על מה שמביא ר' אליעזר ראי', על כלי' זיין וחרב שהן תכשיטין לאדם, מדכתיב, חגור חרבך על ירך גבור, הודך והדריך, שההוא בד"ת כתיב. שנראה לעין כל, שאין הכתוב מספר, בשבחו של בעל מלחמה, והנראה, מענין הפרשה, שמדבר בד"ת וע"ז השיבו, שאין מקרא יוצא מידי פשוטו היינו שהכתוב לא יביא למשל, מה שאינו אמיתי, כפשטן של דברים, כפי שפי' הרמב"ם. הפסוק, תפוחי זהב במשכיות כסף. שאף המשכיות, שהוא המשל, הוא ג"כ כסף צרוף. ומדוייק הלשון, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ועתה אבאר מם שהבאתי מפסוק, ואדברה בעדותיך וגו':

תוכן העניינים

אלפי מנשה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה