אור ברסלב
אלפי מנשה חלק א אלפי מנשה אות צו כלל אחד

אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא

אלפי מנשה אות צו כלל אחד

אלפי מנשה אות צה ענינים כוללים

הנה, לכל דבר, יש סיבות קרובות, וסיבות רחוקות ואבאר דברי, סיבה קרובה היינו שהיא הכנה, להשיג בקרוב על ידי', תכלית המבוקש וסיבה רחוקה, הוא דבר, שלא נוכל להשיג עי"ז, תכלית טובתינו, אלא אחר כמה שנים ואחר רוב יגיעות, והנה, בתחלת העיון הסיבה קרובה, היא העקרית, ומפני כן, הכל רצין אחרי'. והסיבה הקרובה שבקרובות הנראה לכל, הוא הממון והעושר, שעל ידה, נוכל להשיג כל צרכינו, והנה הדרך להרווחת הממון יש ג"כ סיבות קרובות, וסיבות רחוקות ואיני צריך לבאר דברים פשוטים וידועים לכל, אבל המעיין יראה, שהסיבות הקרובות, הם נתונים תחת המקרה,. ותחת התהפכות הזמן, כמו שמצוי לרוב, עשירים גדולים מתמוטטין, ובאים אחרים תחתיהם, ואם הוא לא בא לזה בא בנו או בן בנו. והמעיין בהנהגת העולם יראה שאינו מצוי כלל, שיתקיים עשירות, ערך עד דור רביעי, אבל אנו רואים לרוב, שאינו מתקיים העשירות, אף אצל דור שני. ובזמנינו, אין מספר לעשירים הגדולים, שירדו מנכסיהם.

ובניהם בדיוטא התחתונה, ועבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ, אבל העשירים, אינם מעלים זאת על לבותם, בחושבם, די' לצרה בשעתה ומה להם לעשות. והכל תלוי במזל, ובהשגחה. וע"כ מתייאשים מכל, להתבונן בדרכיהם, ומעשיהם סותרים את דבריהם ומחשבותיהם. שא"כ שהשתדלות אינו מועיל נגד המערכה. למה הם משתדלים בכל התאמצות, ומטרידים מחשבתם בזה. אבל באמת, לא כן הדבר וכפי שכתבתי ויעדתי לעיל. לבאר, איך שהשתדלות. אינו סותר להשגחה מן השמים. רבא להלן במקומו, ויש סיבות רחוקות קבועות. מיוסדות על אדני האמת, שענינו קיים וחזק. כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן שפירשו בו חזק ונאמן בענינו, וכמו שכתבתי למעלה בקצרה, שענינו הוא שיווי. כמו מאמן את ידיו שהוא מרגיל את ידיו שיהיה הולכים ע"ד השיווי, והוא דבר הקיים תמיד משא"כ. במי שאינו אומן יד. עניני מלאכתו. הוא ע"ד המקרה שלא יתמיד. ולא יתקיים. והנה ענין הסיבות הקרובות והרחוקות, הוא נמשל לנהר גדול ורחב ידים. ומתפשטים ממנו ענפים. והמשכות מים, וענפי ענפים. עד אין שיעור, וכל מה שיתרחקו משרשם. הם עלולים לסיבות. שבאיזה סתימה כל דהוא, במקום שהוא למעלה מענפיהם. יפסקו המים אבל כל מה שישתדלו להתקרב להמקור מוצא מים אשר לא יכזבו מימיו הוא בטוח. והנה הרחוקים, שמסתפקים מהצינורות ואינם מעלים על דעתם. שבע"כ יש להם מקור מים., אבל חושבים שהם הם המקורות. וכשרואים, שנפסקו פתאום. יחשבוהו למקרי הזמן. ושאין בית מנוס מזה אבל המבינים. משתדלים להגיע ולהתקרב לאט לאט. לעיקר מקור המים. ובעחו"ה. המשיל, ענין האדם בעוה"ז במשל פרטי. אבל הוא כולל לכל הענינים שבעולם. ואביא משלו, לשני בנים, שהניח להם אביהם כרם, שכשיעבדוהו וישמרוהו יכולים להתפרנס ממנו בריווח. רק מפני שנצרך הוצאה לזה, וגם עד גמר פירותיהם, יומשך כמה שנים, ובתוך כך ימותו ברעב, ובעל כרחיהם, הוכרחו להשכיר עצמם למלאכה, בכרמים אחרים. והנה הבן הסכל. כשראה שלא יוכל להתפרנס כעת, מכרם אביו, עזבו לגמרי, והיה מתפרנס כל ימיו בצמצום, משכירותו אצל אחרים, אבל הבן החכם, נתן עיקר עין עיונו, על כרם אביו. וכשהשתכר אצל אחרים. ונותר לו מעט זמן, שיוכל להשתדל בכרם שלו, הניח כמה ימים, מלהשכיר עצמו, אצל אחרים, והיה חי בתוך כך חיי הדוחק והסתפקות, ועסק בכרמו עד שקרב מועד, והגיע זמן, שכרמו עשה פרי למעלה, וחי אח"ז כל ימיו, חיי הרווחה, והמשיל זה, בענין עוה"ב ועוה"ז. שהכסיל בראותו, שכשלא יעסוק בעניני עוה"ז, ימות ברעב ולא יהא לו מקום, להרויח לחיי עד. ע"כ עזב מכל, והסיח דעתו, מעניני עוה"ב, ועסק תמיד בעניני עוה"ז, וכשמת ועבר ובטל מן העולם, נמצא חסר מכל טוב, אבל בן החכם עיקר עסקו בזה העולם, הוא רק בכדי שעי"ז יוכל להכין צידה לעוה"ב, לעולם שכלו ארוך, ע"כ המשל של החסיד בעחו"ה:

אבל זה המשל, הוא משל כולל, לכל הענינים כוללים, שבזה העולם כפי שהבאתי, מהסיבות הקרובות, שהם אינם אלא הכנה ודרך, לחיי שעה, שעי"ז יוכלו להשתדל להשיג הסיבות הרחוקות הקבועות, ודבר זה נוהג בין ביכולת, בין בידיעה, דהנה לכל ידיעה פרטית יש סיבה קרוב' לידע זה, אבל הפרטי' ירבו מאוד, ויכלה הזמן, ולא יגיע, אלא לאיזה ידיעות פרטיות שאינם התחלה כלל, להענינים הנצרכים שבעולם, ומכ"ש בעיקרי התורה ארוכה מארץ מדה וגו'. ע"כ צריך לשום עיקר השתדלות, להשיג הסיבות הרחוקות. היינו להשיג עניני ידיעות כולליות. שצריך לזה רוב יגיעה, והמשך הזמן. אלא שבתוך כך מוכרחים להשתמש, בסיבות קרובות, לענינים הנצרכים לשעתם, שלא יוכלו להמתין, עד שישיג הסיבה הרחוקה, אבל בעו"ה, כמה מעיינים, לא ישיתו לבם לזאת, וסוברים שכבר הגיעו למעלה גדולה, ומשתדלים רק בעניני הפרטים, אשר יבא אי"ה ביאור הדברים בהגיעי לדבר מדרכי הלימוד, במקר' ומשנה וגמרא, ועקרי תוכן עניניהם, ופנימיות כוונותיהם ואחזור כעת לעניני, בהודיעי לבעלי היכולת, איך שכעת עיקר חייהם תלוי' בספק, וחסרים כמה ענינים נצרכים, כמו שאחשוב להלן, רבי צורכי ענינם, ואיך שיש להם דרך קל. להגיע לזה בלי שיחסר להם כעת כלל, מענינם והנהגותיהם. ע"ד לא ליסתור איניש בי כנישתא, עד דבני בי כנישתא אחריתי, וכך אני אומר, בעניני הבעלי יכולת. שחס לי לומר שישנו דרכם. רק שאפתח להם מקום, שיתנו לב קצת מן הקצת, לסבות הרחוקות, שהם ענינים כוללים, ואז כשיראו רב ההצלחה. שיגיע להם בע"ה מזה. אזי לא יצטרכו כלל. לסיבות הקרובות ויניחום לפחותי הערך, וכל מגמתינו, לילך כל א', מדרגא לדרגא, עד תכלית קיים, ואכתוב עוד כלל א':

תוכן העניינים

אלפי מנשה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה