אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא
אלפי מנשה אות פט ענין התנועה
ב' מיני תנועות, ישנם בעולם, היינו תנועה לטבעו, רוחני למעלה. וגשמי למטה. ותנועה להיפוך טבעו, ע"י איזה דבר המכריחו, והנ"מ בין אלו התנועות, הוא כך שהתנועה לטבעו. כשממציאים לו איזה דרך. שיוכל לילך לטבעו, אזי אנו בטוחים. שיתנועעו בוודאי לטבעו, אבל כשאנו מכריחים איזה דבר. להיפוך טבעו. אזי צריך שמירה. שלא נסלק את ידינו וכוחינו מזה. שתיכף בסור המכריח. ישוב לחזרה לטבעו, וכן בבעלי רצונים, ג"כ הוא כן. שאהבת השכר. הוא תנועה לטבעו, שבוודאי כשימצא איזה דרך. לילך לטבעו, בודאי יעשה מעשהו בזריזות. אבל מפני יראת העונש, דבר שהוא להיפוך טבעו. אזי כשמסלק קצת מנפשו. כח המכריחו, היינו הציור בנפש, מענין יראת עונשו. אזי יחזור לטבעו. ויפסיק ממעשיו, והוספתי עוד קצת עומק בזה. שהנה שניהם, היינו אהבת שכר. ויראת העונש, שהוא דבר שיהי' אח"ז והוא ענין תכליתי.
שצריך לזה ציור בנפש. בכדי לדחות, ענין הטבעי. שהוא עושה כפי שעתו, והנה הציור בנפש, מאהבת השכר, הוא נהנה מציורו. והטבע מקרבו, משא"כ הציור בנפש מיראת העונש שקשה עליו הדבר. והטבע מדחהו ממנו, בכל יכולתו וצריך לחזקו תמיד. אבל תיכף בסור ממנו קצת ציור מזה. ישוב תיכף לדרכו הראשון, ואבאר עוד ענין מיראה ואהבה וכתבתי לעיל התנצלות. מה שאני מפסיק פעמים באמצע איזה ענין. וגם כתבתי בהתחלה, מפני שיכבד על איזה מעיין לשמוע ידיעות, מה שאינו מרגיש עדיין תכלית תועלתם. וע"כ אני מפסיק באיזה דבר המתוק לחיך לפ"ד. להלהיב המעיינים שיחשקו לשמוע כלימודים: