אור ברסלב
אלפי מנשה חלק א אלפי מנשה אות עג ענין שצריך להתבונן בו

אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא

אלפי מנשה אות עג ענין שצריך להתבונן בו

אלפי מנשה אות עב מעשה שהובא בגמ'

כשיסתכל בסוף כל האדם. וביותר שלא ידע האדם את עתו. יבא מזה לההביל. כמה תאוות עוה"ז. ולשום עינו ולבו. להתבונן לחפש לעצמו, טובה נצחית וקיימת, ושינהיג כל עניניו בזה העולם, רק כפי שיהיה הכנה לחיי עד, והנה לתכלית נצחי, שהוא היקר שבכל הדברים, לא יסמוך על מצות אנשים בזה, כי מי שקונה סחורה, להוליכה למקום רחוק, מעבר לים, יחקור היטב, איזה סחורה נצרכת ומצלחת שם, וישים אל לבו שלא יועיל לו, מה שיעלים עינו ולתת שקר בנפשו, ולרפאות עצמו על נקלה רק יחקור היטב, אחר שרשי הדברים אשר מזה יעלה מעלה, להסתכל בתחלת יצירתו, ולחקור היטב לאיזה תכלית נוצר, כי המשכיל על דרכיו, כשיראה שא' מטיב לו ביותר לא ינוח נפשו עד שידע כוונת מי שהיטיב לו, ואם יכול למלאות רצונו, שלא יהא טובתו אליו, מתנת חנם, וכן יסתכל בשמי רום וכוכביהם, שהם ענינים מסודרים מאוד, לא נפלו ע"ד מקרה והזדמן, כי המקרה, לא יעשה ענין מסודר, וכן מה שבארץ, כל מין למינהו, ממיני הצומחים והחיים, ובוודאי יש לכלל היצירה, כוונה מכוונת נצחית, וצריך לחקור בזה ע"פי התורה, כמו שכתב החסיד בעחו"ה, שהערה התורה, מביאה לידי הערה שכלית. אשר בארתי דבריו, שח"ו אינו מקטין מעלת התורה, נגד ענין שכל האנושי, שהוא עלול להטעאה, אלא תורף כוונתו, שעיקר כוונת התורה, להעיר להיות מבין ושואל מדעתו, ואח"ז ימצא מבוקשו, בדברי התורה, שהיא גבהה מאוד, משכל האנושי אבל מי שאין בו דעת לשאול, שיהיו אצלו דברי התורה, כספר החתום, כמו שאבאר מזה אי"ה, כשאגיע לדבר בדרכי הלימוד, ואין מן התימא, מאנשים שנטו אחר תאוותם, ואף שהיו חכמים מחוכמים, היאך יטעו בדבר פשוט כזה, להאמין בקדמות העולם, ושח"ו לית דין ולית דיין וכיוצא בדברים כאלו, יוצק זהב רותח וכו', אשר בעו"ה, כמה נמשכו אחריהם, באמרם, איך אפשר, שחכמים גדולים, כמו הפילסופי' הראשונים יטעו, אבל התאוה מסמאת את העינים בכוונה, ומבקש לעצמו דרכי החפשית לתאוותו, שלא יטרידנו שום דאגה. כעין כמה דברים, שכתבתי בחבורי זה, שהם פשוטים ומבוארי' לכל, ועכ"ז לא יטו לב לזה לשמור דרכם, והוא רק מפני התאו' שמבקשת דרכים, וארחות עקלקלות, להיות כל דרך איש ישר בעיניו, אבל מי שיפקח עיניו קצת, יראה ויבין בתחלת עיונו:

שהוא פתיות גדולה, להאמין על ענינים מסודרים בחכמה, כמו כל סדרי הבריאה, העליונים והתחתונים, שלא נעשו מכוונת מכוין, ואם היה א' אומר, שהוא מאמין, על איזה כלי קטנה מסודרת, או על איזה כתיבה מסודרת, שלא נעשה ונכתב כלל רק שהיה כן מעולם, או שנתהוו במקרה, בוז יבוזו לו, ואשוב לדברי, שעכ"פ, עיקר כוונת הידיעה, לשום עיניו, על עניני' כוללים וכוללי כוללים, כמו שכתבתי למעלה, מגדר השכל, מה שהוא חלוק מהחושים, שהחושים, לא ישיגו, רק ענינים פרטיים, והשכיל ישיג עניינים כוללים, ואיש איש כפי מדרגתו, ישתוקק לעלות מדרגא לדרגא, עד להשיג כולל כל הכללים:

והוא להשיג רצון הבורא, ולחפש בנפשו, לאיזה ענין הוא מיוחד. בכדי שיוכל להשלים איזה חלק קטן, מחלקי רצונו ית' המיוחד לו כמו שידוע, שיש בענין המצות, כמה, שאינם שייכים, אלא באישים מיוחדים, כגון מצות כהונה ולויה. ומצות המלך, ודומיה' כן יש מצות התלוים בשכל, הנוהג בכל א' כפי שכלו, כגון מצוה העקרית הכוללת, ואהבת את ה' אלקיך וגו', והנה אם א' מצוה למשל לבנו, שיאהוב איזה דבר, או איזה אדם, בוודאי אין הכוונה, שיצא ידי חובתו, דמה שיאמר תמיד בפיו ויחשוב במחשבתו, אני אוהב את הדבר, ואת האדם, כפי שציווני אבי, כי האהבה הוא דבר שבלב, וצריך להיות מעומקא דליבא וכבר שאלוני ע"ז, כי איך שייך ציווי, על דבר שבלב, וזה אשר השבתי, למשל, אם א' שונא, לאיזה מחבריו, או מרבותיו. בחושבו עליהם. ע"י הנהגותיהם עמו, שהם מריעין לו, ומכריחין אותו להיפוך טבעו, ואומר לו א'. שאם היית מתבונן היטב בהנהגותיהם עמך, היית מבין בטוב. איך שהם מכוונים לטובתך, להדריכך בדרך ישרה, בכדי שיגיע לך מזה טובה קיימת, וכשהיה שומע לו, והיה מתבונן בזה. אזי כל מה שיוסיף התבוננות, היה מוסיף בהם אהבה, כפי הבנתו בהטבתם עמו, כי האהבה העקרית והאמיתית. הוא לאדם. או לאיזה דבר שהוא לטובתו והנאתו, וה"נ מצות ואהבת וגו' הוא שנתבונן בהטבתו ית', כל א' כפי מדרגתו, ויתוסף בנו אהבתו, וסימני האהבה הוא, שלא לשנות רצון האהוב, בשום דבר קטן וגדול, אבל האהבה הציורית, היינו לדחוק את מחשבתו, איזה משך בשעה שקורא ק"ש, שהוא אוהב ה' בכל נפשו. אנו רואים בחוש, שאינה מועלת להנהגה, לבטל רצונו מפני רצונו ית', בשום דבר תאוה, או דבר נצוח, וע"ז נאמר, בפיו ובשפתיו כבדוני וגו', ומידי דברי בזה הפסוק, אבאר אותו, על ב' אופנים היאך נקשר היחוד עם האהבה, ואשים רווח בין הפרקים.:

תוכן העניינים

אלפי מנשה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה