אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא
אלפי מנשה אות סד ענין א' מדרכי הלשון
הקשו כמה מהמקובלים במה שהראשונים קראו לספירות אורות, הלא אור הוא דבר מוגשם, ונתפס במקום. וזה חסרון בחוקו ית', וכפי שהבאתי לעיל, ענין האור, שהוא אויר הקשור, הוא יותר גשמי, מן האויר הנרחב, ותירצו שהוא רק לשבר את האוזן המשילו בדבר דק היותר מצוי בעולם ואין לנו דבר דק יותר מזה, ולבד שקשה לי, על קושייתם על אורות, ולא הקשו. על תיבת רוחני, המורגל בפי המקובלים, לקרא עולמות עליונים, רוחניים, הלא רוח ואויר, הוא ג"כ דבר הנתפס במקום, עוד מקשה לי על תירוצם בזה, שאין דבר דק יותר מן האויר, הלא בע"כ, האויר הוא יותר דק, והא ראיה, שאינו נתפס בחוש הראיה. משא"כ באור ואש, ובכדי לתרץ עיקר הקושיא שלהם מעיקרו, צריך אני להאריך קצת. ולבאר דבר א', שהוא עקרי בדרכי הלשון: