אור ברסלב
אלפי מנשה חלק א אלפי מנשה אות לד ענין טוב ועונג

אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא

אלפי מנשה אות לד ענין טוב ועונג

אלפי מנשה אות לג חלוקים בענינים תכליתים

ידוע, שיש ב' מיני חיות בעולם, חיי' הספוק, וחיי העונג, חיי הספוק, הוא השלמת החסרון, שבהפקדם, יגדל הצער והכאב, היינו אכילה לשבור רעבונו, ואף בדברים, שאין החיך נהנה מזה ולפעמים אף בדברים שנפשו קצה בהם, כמאמרם ז"ל. כלבא בכפני' גללא בלע, ומלבושים רק לכסות מערומיו, וכן ש"ד, רק להשלים חסרונו, ואכנס בשם טוב. שהוא שלימות, היפוך רע, שהוא קלקול ושבירה, והב', הוא חיי העונג, היינו לאכול למעדנים, ומלבושי כבוד, ודירות ועליות מרווחים ולענג חושי הראיי' והשמיעה והריח, היינו לראות ציורים נאים נערכים, ועל חומרים יקרים כסף וזהב, ומרגליות ואבני יקר, ולשמוע שירים ומליצות ערבות, וקול שרים ושרות, ולענג נפשו בריחות יקרות ודומיהם שארי דברים שיוכל אדם, להיות כל ימיו בלעדם, ואינם אלא לתוספת עונג ואין להם שיעור למעלה והנה תכלית המקווה, וכוונת הבריאה, שהוא להיטיב לברואיו, הוא בשביל השגת העונג, אבל בשביל השגת הטוב, שהוא להשלים חסרונותיו, יותר טוב היה, שלא יבראו, ולא יחסר להם שום דבר, ונאמר למשל, אם א' הרעיב את חבירו ביותר, וסגרו בחדר, ומנע ממנו מאכל, ואח"ז נתן לו לחם נקודים, לשבור רעבונו, לא נוכל לומר, שהטיב לו בזה, כי יותר טוב הי' לו, שלא ירעיבנו. ולא יצערו מתחלה כלל:

ושיוכרח עי"ז לאכול מאכלי' כאלו שאין החיך נהנה מהם כלל אבל אם א' מונע לפעמים מאכל, מאהובו, בכדי שאחר איזה שעה קלה, יאכילנו פטומות, ויהנה מאוד, כי נפש שבעה תבוס נופת בוודאי יחזיק לו טובה וחנות ע"ז, וכן למשל, במי שאין לו ידיעה בחכמת השיר והניגון, וכשמשוררים לפניו, הוא עליו לטורח, כאלו יצעקו עליו בקול, והיו אומרים לו, בא ונלמדך זאת החכמה, ותתענג מאוד אח"ז בשמיעת שירים ערבים, בוודאי ימאן בזה חדא כיון שאין לו כעת חוש להנאה כזה, לא יאמין כלל ויאמר שהוא רק הנאה דמיונית ומוטעת. ותו יאמר אף לו יהי כדבריכם כן הוא. למה לי לחדש בנפשי. דבר שאינו נצרך לי. ואיני חסר כלל ועכ"ז, אם יכפוהו בע"כ, וילמדוהו שלא בטובתו ואח"ז ישמיעוהו שירים ערבים, שיתענג מאוד ויבין שלא ראה טובה ועונג בזה מימיו. בוודאי יחזיק מאוד טובה ע"ז. וכן בכל הענינים, רק זאת ידוע, שעונג העובר, אין זה טובה שלימה. אדרבה גורם לו צער, בהפקד לו זה. ובע"כ לא היתה כוונת הבריאה להיטיב. בטוב ועונג עובר. אלא לזכות לעונג נצחי קיים, וממילא יובן, שתענוגי העוה"ז העובר והכלה, ואינו בטוח, מחסרון וצער, ועל הרוב העונג גורם לצער שיבא:

)כמו שיבא במקום אחר בדברי, שבוודאי אין זה תכלית הטובה כלל(: ולא ניתן עונג בעוה"ז, אלא בכדי שנבין מזה, ענין העונג, וכשנזכה נבחין עונג הקיים, ויבא עוד מענין צורך עונג בעוה"ז, ואביא מה שהקשוני ע"ז:

תוכן העניינים

אלפי מנשה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה