אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא
אלפי מנשה אות כז ההבדל בין שקר לטעות
הנה, בחשש שקר, יתברר הדבר יותר לאמתו, כשישתדל להשיג ודבר בעצמו, בחוש או בשכל.
שבודאי לא ישקר לעצמו, אבל בחשש טעות, מה יועיל השגת עצמו, כיון שהוא ג"כ עלול להטעאה, רק צריך לסמוך בזה, על מי שהוא יותר מוסכם, שחושיו ושכלו הם ברורים, ונמצא. שבידיעות ברורות, יותר טוב. ידיעת עצמו, מידיעה ספורית, להנצל עי"ז מחשש שקר, אלא בדבר שא"א להשיג בעצמו, אזי בע"כ צריך לסמוך על אמונת המספר, וצריך להשתדל ולהרבות דרישה וחקירה. בכדי להנצל מחשש שקר כפי מה דאפשר. וסוף הדברים, ישתדל כפי האפשרי, להשיג הדבר בעצמו, אבל בידיעה, שיש בה חשש טעות. בע"כ צריך לאמונת חכמים, שענין החכמה, הוא ידיעת וראיית הדברים. בטוב ועיון גמור, הן חושית, הן שכלית. וע"כ דקדקו בדבריהם, ואמרו באמונת חכמים, ולא אמרו, באמונת נאמנים, מפני ששם הוא, עפ"י הדחק, שיותר טוב הוא, ידיעת עצמו. משא"כ באמונת חכמים, שאין לזה אופן אחר אלא להאמין להם, כפי שבארתי: