אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא
אלפי מנשה אות יז הבדל בין החושים להשכל
הנה ענין החושים הוא בפועל תמיד. היינו כשיש איזה דבר מבחוץ המשנהו. כל דבר לחוש המיוחד לו. הוא מרגיש הדבר אף שלא ברצונו. אבל ענין השכל. הוא דבר שהוא רק בכח ותלוי ברצונו של אדם להוציאו לפועל היינו. אם ירצה, ירבה להסתכל. ולצייר בנפשו. וירבה ידיעותיו עי"ז, גם א נו יודע בעצמו בתחלה. אם יש בכחו להשיג איזה דבר שהוא נצרך לו, ומזה בא, שהרבה מתרשלים בזה הכח בחוששם, שמא יגעו לריק וגם מפני שההסתכלות. בדברים דקים. הוא ענין כבד וקשה מאוד כמו אף בחושים. למשל לעיין באיזה כתיבה דקה מן הדקה, וכן בכל החושים, עכ"פ. זה השכלי. מפני שהוא רק בכח. ואף מושכלות ראשונות ופשוטות. כשלא יעיינו בהם. לא ידעו זה. וע"כ מצוי לרוב. שיעלמו כמה דברים פשוטים, אף מגדולי החכמים. כפי שיובאו לדוגמא לרוב בדברי. והוא מפני שלא נתנו לב להסתכל בזה, ועתה אבאר. ענין התגברות באיזה חוש: