אור ברסלב
אלפי מנשה חלק א אלפי מנשה אות ב ענין הטבעים

אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא

אלפי מנשה אות ב ענין הטבעים

אלפי מנשה אות א ידיעות כסדר מחלקי הבריאה

הטבעים. ענין תנועתם, הוא ע"ז הדרך, כי הנה, מה שמרגלא בפי כל, שמות ד' היסודות א'ר'מ'ע. אני חלקתים לשתים שהם ארבע, היינו שנחלקו לשני תנועות הפכיות. היינו האויר והאש, תנועתם למעלה. לגלגל הסובב, ועפר ומים. תנועתם למטה, למרכז הארץ, שהוא המרכז הכובד, ואלו יצוייר, שהיו מנקבים הארץ, מקצה אל הקצה, והיו מפילים ומשליכים איזה דבר בתוך הנקב לא היה נופל אלא עד המרכז, היינו שהיה מתחלק, חציו לצד הא מן המרכז, וחציו לצד הב'. ובזה יובן מה שידוע ונתפרסם שיש אנשים שדרים נגד ערכינו למטה נוכח כפות רגלינו, שהוא קשה הציור לכמה איך לא יפלו שם אבל לפי מה שכתבתי. שלמטה הוא למרכז הארץ. הוא מובן בקל, שאיך יפלו למעלה לשמים. לגלגלים הסובבים ובזה פרשתי הפסוק תולה ארץ על בלימה היינו על המרכז. שהוא בלי מה היינו שאין לו שום מהות, רק הוא ההבדל, בין חלקי העיגול. שאלו היה לו איזה מהות לא היה הוא המרכז האמצעי. רק קצת נחלק לצד זה מהעגול, וקצתו לצד אחר ועתה אשוב לדברי. לב' תנועות ההפכיות שהזכרתי היינו האויר והאש שהוא אויר מדובק ונקשר כמו שאבאר ענינו להלן, תנועתם למעלה:

ועפר ומים יורדים למטה שהם ארבע היינו האש והאויר. נחלקים לשתים שהאש עולה יותר למעלה מן האויר מרוב חלקי האויר, הנדחקים בתוכו. וכן כל חמום. שהוא בא. מדחיקת האויר כמו שיתבאר, עולה למעלה והעפר והמים. נחלקים ג"כ לשתים. היינו. שעפר יורד למטה מן המים ג"כ. מפני שיש בו יותר מחלקים גשמיים. מפני דבוקו וקשורו. והנה ד' חלקי ד"צ"ח"מ. שהם מורכבים מב' תנועות הפכיות הנזכרים ע"י סבוב גלגלי השמים שמערבם ומרכיבם. ואף הדומם. שבתחלת העיון. הוא ממש יסוד העפר הפשוט. עכ"ז. הוא מורכב ממקצת אויר. שעי"ז נדבקין חלקיו זה בזה והאויר שבו. נקרא נפש המחברת. והא ראי' שכשרוצין לחבר דברים הנפרדים. למשל קמח הנטחן. מערבין בתוכו מים שיש בהם הרבה חלקי האויר שעי"ז הם מתנועעים בקל. ואח"ז. כשנתייבש המים שבתוכם. ולא נשאר רק חלקי האויר. הוא מתקשה מאוד ומתחבר עד שקשה להתפרד. עכ"פ, גם בדומם. יש מעט אויר אלא שנדחק מאוד ואין לו מקום להתקבץ חלקיו, ולהתנועע למעלה לטבעו. עכ"פ חלקי הדצח"מ כיון שהורכבו מב' תנועות הפכיות, שכל א' דוחק את חבירו להיפוך טבעו. מפני שכל א' מתחזק לשוב לטבעו כמו למשל ב' אנשים הפוגשים זה בזה זה הולך לדרום. ופוגש בחבירו ההולך כנגדו לצפון במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל. וכל א' מתחזק. להתגבר על חבירו ולדחותו לאחוריו. בכדי שיוכל לילך לדרכו ופעמים מתגבר הא' ופעמים מתגבר הב' עכ"פ הם מתנועעים תמיד והנה מי שכחו יותר גדול דוחק את חבירו ביותר לאחוריו, )ואבאר להלן. ענין הכח וההתחזקות(עכ"פ בדומם. שהאויר נדחק בו מאוד. אף שלא סגי בלא"ה שעכ"ז האויר שבתוכו ימצא לפעמים, איזה בקיעה דקה, שיתנועע לטבעו למעלה, אבל תיכף, מתגבר עליו יסוד העפר. ומורידו למטה וע"כ הארץ לעולם עומדת, וע"כ נקרא דומם, מפני שאין תנועתו נכרת כלל, ונראה שהוא דומם לגמרי, אבל הצומח שהוא רפוי, ויש בו יותר חלקי האויר, שמפני זה, כל מיני צומחים, שטים על פני המים, ואף שיסוד העפר שבהם, טבעו לירד למטה מן המים, כמו שכתבתי לעיל, אבל חלקי האויר שבתוכם, נושאים אותם למעלה מן המים, אבל כל הדוממים היינו כל מיני מתכיות ואבנים וטיט וחול, יורדים למטה מן המים, ומפני זה ג"כ, אש אינו שורף, אלא מיני הצומחים )כמו שיתבאר להלן ענין השריפה(, אבל הדוממים, אינם נשרפים, עכ"פ הצומח, מפני ריבוי חלקי האויר שבתוכם, ויש להם כח להתחזק לעלות לטבעם, לאט לאט, מתקבצים יותר, חלקי האויר שבתוכו, למקום א', וע"כ נקרא צומח, מלשון חבור, כמו צומת הגידין, וכשמגביהים עצמם למעלה, מכריחים ליסוד העפר שעליהם, שיוגבה ג"כ למעלה וזה הוא ענין הגידול, עכ"פ מפני ריבוי האויר שבתוכו, הם מתנועעים תמיד ומהירו' התנועה ואיחורו, תלוי לפי רפיון הדבר וקשיותו, שע"כ עצים ואילנות, שהם קשי ההרכבה, זמן גידולם מתאחר. על כמה שנים, כל אילן לפי קשיותו, משתהא יותר זמן גידולו. ורפויי ההרכבה כגון ירקות, גדילין במעט זמן, ונגד זה, בהיפוך. האילנות אחר גידולן, מתקיימים לזמן מרובה, משא"כ בירקות שמתקלקלין ומתעפשין בקרוב, עכ"פ זה הוא ענין הקלקולים והמיתה, שהוא פירוד החלקים מפני היפוך תנועתם, וע"כ צריך לכל דבר, תיקון ענין המחברם כמו שיבא להלן, ועתה אבאר מה שיעדתי מענין הכח וההתחזקות:

תוכן העניינים

אלפי מנשה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה