אלפא ביתא· רבי צבי הירש מנדבורנא
אות ל
לב טוב זה כולל כל המדות טובות כמ"ש ז"ל בכלל דבריו דבריכם. ומכל משמר נצור לבך דהיינו מכל דבר רע מגאוה ומקנאה שנאה, וממדה רעה. ומתאוה רעה. ומאהבת ומראיות רעות. ומכעס ומעצבות ומהתפארות. ומקצרות רוח. ומאכזריות ומכילות ומציקנות ומקמיטות ומכל דבר שהוא בכללא דרע ישמור את לבו כאישון בת עין שלא ידבק אבק רע מהמדות רעות הנ"ל. ויהיה תמיד טוב לב וטוב הוא מלשון הארה כמו בהטיבו את הנרות. וירא אלהים את האור כי טוב. שיהיה תמיד אור השכל מאיר על הלב ויהיה תמיד בענוה ובשמחה ובאהבה עם המקום ועם הבריות. ושלא יחמוד ולא יתאוה לשום דבר שאינו שלו כי זה מורה על רוע לבו על המקום שלא נתן לו דבר זה ועל הבריות ומורה על הגבהות ואדרבה ירחם ויאהב הבריות כ"כ שאם היה לו כל חללי עלמא היה משפיע לעולם למלאות רצונו של כל אדם ולא היה מעכב לעצמו כי הוא הבל וריק ולמה לו למלאות תאותו:
טהרת לב יטהר לבו בכל שעה ושעה מכל טומאות ויזהר בכל הדברים שארז"ל שמביאים טומאה על האדם כי אלו הטומאות מטמטמים את הלב. יש טומאות הבאים מהסתכלות עינים. וטומאה מריח רע וטומאה ממגע ידים. וטומאה היוצא מגופו כגון זיבה וקרי וטומאה מהתקרבות לאדם רע וכעסן כשארז"ל אסור לאתקרבא בהדי' וכ"ש טומאה ממאכלות אסורות וכיוצא בזה הרבה ישמור מהם מאוד ומאוד וביותר מהרהור עונות שהוא חמור מכל הטומאות הנ"ל. ויתפלל להקב"ה תמיד על לב טהור ולב טוב. ועל פתיחת הלב בחכמה ויזהר שיהיה לו כובע וכתונת מיוחד לזיווג ולא להתפלל וללמוד בהם. ויזהר בטבילה אחר הזיווג וילמוד מאוד בס"י איך שיהיה הזיווג לש"ש ובקדושה ובטהרה שלא ימשוך על עצמו רוח הטומאה וכן באכילה ושתיה. כי אכילה ושתיה וזיווג המה ראש הטומאות וראש הקדושות המטהר והמקדש עצמו בהם:
למוד ילמוד בכל יום תנ"ך משנה וגמרא זוהר מדרשים ואגדות ופוסקים ובספרי יראים מאוד ומאוד כי הס"י מזכירים את האדם שיהיו כל מעשיו ולמודיו להש"י וכל למודיו יהיה בדביקות להש"י ולעשות נחת רוח לפניו כמו בן טוב שלומד לפני אביו לעשות נחת רוח וג"כ הוא ירא מלפניו אם לא ילמוד כהוגן ויושב בבושה לפניו. ומתיירא לחשוב מחשבה אחרת שלא ירגיש אביו בו. כן ידבק עצמו באמונה שהוא לומד לפני הקב"ה וילמוד בדחילו ורחימו ויכין עצמו מאוד לזה שלא ישכיח עצמו מזה. וינוח עצמו מעט בכל שעה שיתיישב דעתו לדביקות הבורא. וזהו דרך כלל ובדרך פרט תעיין מאוד בס"י איך יהי' למוד לש"ש: