אור ברסלב

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

הקדמה

מנחת זכרון:

זה לשון הרשב"א בתשובה סימן תקפ"א מדת התורה שהוא כותבת ומפרסמת עושי מצוה, ואם התורה עשתה כו' צריכים אנו להלוך אחר מדותי' של תורה שהן דרכי נועם הנה בהצלת יוסף כו' ובפ' י"ג דף קל"ג עמדו וכתבו יוסף בן יועזר הכניס אחת ובנו הכניס שש. מכאן אתה למד שחיו נוהגין לרשום שמות המקודשים לשמים להיות להם זכרון טוב על מצות ולפתוח דלת עושי מצוה עכ"ל":

ועל הטוב יזכר שם הגביר המופ' בתו"י החסיד המפורסם לשם ולתהלה כ"ש מו' יהודא ליב זלאטאפלסקי מק"ק קרעמניציק יע"א אשר לקח המצוה הגדולה והנוראה לו למנה בריבוי הוצאות להחזיק אותי על שולחנו, באין מחסור כל הצטרכותי, שאוכל לנוח דעתי להעתיק הספר הק' במנוחה, וישבתי בביתו ימים רבים, ישלם ד' גמולו בעד צדק מעבדיו וכשרון מפעליו בעלמא דקשוט, ולבניו הנחמדים והנעימים יזכרם ד' לטובה וירום קרנם בכבוד שלום בגבולם ישאו ברכה באהלם ברוחניות וגשמיות כה"י בכל טוב בכפליים, עדי שנערה ברנה רעיון וירושלם בב"א:

הקדמת המעתיק והמגיה ספר הקדוש אילמה רבתי:

לבי לחוקקי אבירי ישראל המתנדבים בנדיבות לבם לעסוק בתורת משה איש האלקי הרמ"ק זללה"ה אשר הניח אחריו ברכה וחיים למי שחפץ לעסוק בדא"ח ובזכות זה נזכה לעלות ברנה לארץ החיים, והנה עמידת דברו באין צורך כי כבר ידוע ומפורסם לכל תועלת לימוד חכמה הזאת כמבואר בספרים, ובראשם זה האיש משה הוא אלקי הרמ"ק מרעש הארץ בקולו ויאיר נתיב אחריו בחיבורו אור הנערב, ע"ש, אך באתי להזכיר חידוש אחד אשר עדין לא שזפתהו עין רואה בחיבורו על ספר יצירה ועודנו בכ"י להזכיר בשמו והוא זה כי אעפ"י שאין זה לשונו ממש, אביא כל המכוון בדברו, והנה כי לא די שהוא פליאה בעיני כל ללמוד חכמת הקבלה מצד קוצר המשיג ועומק המושג הוא זללה"ה הוסיף קושיא עצומה כי באמת הבן שואל על מה עשה ד' ככה לדור האחרון אשר פעל ועשה בימיהם להביאם אל חדריו להראות להם מעשה מרכבה ומעשה בראשית הנעלמים מעיני כל חי, ירצה אפי' מברואי מעלה שהם חיים וקיימים, וגלוי לבני אדם אשר בעפר יסודם, וביחוד בגלות המר והנמהר ושוכנים באויר ח"ל אשר מצד אויר הטמא יתעבה שכלם וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא ומטעם זה יאות הוא להעלים מעמי הארץ טעמי תורה ומצות כסודות עמוקים, ומי יתנני כירחי קדם אשר שלו הייתי בבית מקדשו וענן ד' עליו, ולא הי' בידם (ר"ל בגילוי) פנימיות התורה וסודותי', כ"א לעשות מצות ככל הכתוב בתורת משה כפשוטה, וענין הקושי' הזאת הגדיל בעיני רואי' וכאשר תאמר ותפליא אותו בעיני העם יאמר אליך גם בעיני יפלא ואין אתנו יודע עד מה, אבל הוא ז"ל הפליא עצה הגדיל תושי' למעלה למשכיל למען סור משאול למטה, ויגדיל תורה ויאדיר, והוא בהמשילך משל צודק ונאמר כי מדרך הטבע הנטבע בחמלת האב על הבן להשגיח עליו בכל מה שיצרך, הנה לא כל העתים שוות בזה כי הנה בעת שהבן הוא בבריאות על משג השווה האב אינו משגיח על הבן אלא בדרך כלל במאכלו ושאר דברי' עם שאר בני ביתו וארוחתו ארוחת תמיד מה שהם אוכלים ושותים ואינו מפזר עליו ממון לשום לו מאכל ביחוד לבדו באומרו שהוא ללא צורך כי מצד מה שהזמין מלחם ובשר ומשקה לכל בני ביתו בזה ימלא ידו מברכת הבית ומסתפק מן המזון אשר בכליהם, אבל אם ח"ו יארע מיחוש קל בסיבת אשר אכל מאכל רע אזי האב מתחיל להשגיח על הבן בדרך פרט לתת לבן מיני מרקחת ולחם צלול בלי תערובות סובין ומורסין באומרו כי הטבע בני עכשיו אינו יכול לסבול מאכל של שאר בני בית כי המה בריאים והוא חלש במזגו ופן יארע לו חולשה יותר, וכשח"ו יארע לבן חולשה יתירה אזי מדרך הטבע להשגיח על הבן יותר ויותר ויצטרך לרופא נאמן לתת לו עצה איך יתנהג עם בנו בענין המאכל ומשקה כפי שיוכל שאת עד כשח"ו יארע לבן חולשה שהוא בסכנה עצומה אשר כל אוכל יתעב נפשו ויגיע עד שערי מות הנה האב מפזר ממון הרבה על רפואות ופעמים יצוה הרופא ליתן לפיו טיפות של רפואה לחזק הלב והנה הבן החולה מצד חולשתו הגיע לו קצת טירוף הדעת וימאן לקחת הטיפות לפיו, עכ"ז נותנין לו בחזקה ומדרך הטבע כשנותנין לו שלא ברצון אזי יזובו הטיפת לצדעיו ועל הלחי ומעט ממנו שיגיע לפה של החולה ובזה האב שדי זוזה בכדי עכ"ז יאותו לו וישר בעיניו לאבד שאר הטיפות בשביל אותה הטיפה המגיע לפה התולה כי מטיפה אחת לבדו יביא תועלת לחזק לבו ולהשאר על חיותו המצומצם בעת חוליו בכדי שלא ימות בפתע פתאם הכלל העולה כי טבע האב לרחם ולהשגיח על הבן, וידוע כי טבעו הוא המכריח אותו להשגיח כי הוא מוטבע בגזירת הבורא ית"ש, אך השתנות הנז"ל בא מצד בן המקבל, לכן בתחילה הוא מתנהג עמו בדרך כלל וכשהאב רואה שהוא צריך לדבר פרטי אזי מתנהג עמו בדרך פרטי עד שתראה כמו שהבן נופל יותר בחולשה אזי האב ג"כ מתנהג עמו בהשגחה פרטיות יותר ויותר ע"כ דברי המשל והנמשל אודיע בקצרה כי היריעה לא תוכל להכיל כל דבריו" ובקיצור המכוון בזה, כי ידוע שקומת כלל נשמתינו בית ישראל בכלליו ובפרטיו הוא מצויר בדרך משל ציור קומת אדם ובעת שחטא אדה"ר הוטבע נשמתינו בקליפות והוטבע אבר באבר הדומה לה למשל אבר הראש בראש, עד הרגלים, וזה הנ"ל בדברי רז"ל בעיקבא דמשיחא כו', וכן אמר אשר חרפו עקבות משיחך כי העקבים הם יותר חומרים מכל קומת הגוף, והנפילה היתה כסדר קומת הגוף, והנה כדמיון הזה קרה לנו, בגלות ראשון ואחרון כמשה"כ אכן כאדם תמותון, וזה ענין אמרם רז"ל אין לך יום שאין בו קללה וכו', וכן נקרא נפילה זו סוכת דוד הנופלת ולא אמר הנפל אלא שתמיד הוא נופלת נפילה אחר נפילה בהכרח כי מצד חטא הקודם שנפלו כל קומת הנשמות ליטבע באברי קומת האדם בליעל עד דמטי רגלין ברגלין ולזה ג"כ יצטרך הקדושה לרדת עד שם להעלות ניצוצין כל חנק לחלקו הדומה אליו והדברים עתיקין וארוכין, הנה ממוצא דבר זה תבין שאי אפשר לדורות אחרונים שיהיו כראשונים והנה הראשונים היו בארץ הקדושה, ולבם הי' בריא ודבוק בלי מסך מבדיל, אם מפאת עצמם אם מפאת ישיבת ארץ ישראל והקרבנות, ולזה לא היו צריכים לצד גילוי הסודות טעמי מצות כי הלב הי' דבוק וקשור בדביקות חזק ואמיץ עם חשק נפלא עד שהי' בוער כמו אש בעצמותיו והמצות היתה נעשה בזריזות גדול והיתה אתערותא דלתתא בלב ונפש חפיצה בעריבות ידידות נעימות חשיקות והיתה המצוה נעשית כתקנה, וכשראה ית"ש שהמה כאדם עברו ברית ועושים מצות אנשים מלמדה והחבל אשר בינם לקונם הוא מתנתק עצמו מעט מעט והגלות מתרבה והצרות מתחדשות, ושמא תאמרו ב"י אבדה תקותינו נגזרנו מאבינו שבשמים, לכן פתח להם אוצרו הטוב יין המשומר בבית גנזיו טעמי תורה וסודתי' הצפונים ובזה ד' אלקי' עליהם יראה ויצא כברק חצו, אהבתו על נשמות בני ישראל בהתגלות להם מסתוריו, אשר מדרך האב שלא לגלות גנזי אוצרו הטוב יותר מזהב ומפז כ"א לבניו העומדים לפניו ואוהבים אותו אהבה נאמנה והוא גם הוא אוהב אותם לזה כשהנשמה חושבת זה הענין אזי יגיע לה אהבה יתירה לבורא לשוב אליו באמת, ויתר פרטי הדברים תבין מעצמך כשתלמוד חכמת אמת, ותחקור ותבחין ותשכיל כי הוא טעם עמוק ראוים הם למי שאמרן שהעתקתי מס' ב"י פי' על תקוני זוה"ק אלה דברי דוד המביא לבית הדפוס והמעתיק והמגי' הספר הק' אלימה רבתי:

אליכם אישים אקרא שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ד'. וישמע אליכם אלקי'. הנה נודע מאז הפליא ד' חסיד לו. ואת הקדוש והקריב אליו להגדיל תורה להפליא תושי' בחכמת רזין עילאין ומי לנו גדול ממשה בדורו, איהו הרמ"ק זלה"ה זיע"א. אשר עיני ישראל נשואות אליו ראינו צדקתו עומדת לעד ולכל יש זמן ועת לכל חפץ חפצי שמים שהגיע השעה שיתגלה האור של החיבור הק' אלימה בעולם להלבות לבות העוסקים בחכמת האמת דבי' שרשי' הקדמות יותר פנימיות. כמ"ש בס' שה"ג להרב חיד"א ז"ל. וכעת ישמח משה בהגלות נגלות דברי קדשו. והופיע חסדי ה' על מצב שפל אנשים כמוני. לזכות הרבים להעתיק הספר מכתב ספרדי'. לכתב אשכנזי' ולהגיהו מכמה טעיות, כפי אשר חנני החונן לאדם דעת. יען הכ"י הי' סתום וחתום באוצר הספרים לא שזפתהו עין. ובעבור זאת קנא קנאתי לכבוד תורתנו הקדושה. ולכבוד רבינו משה המחבר ז"ל זי"ע. ונתתי אל לבי להוציאו לאור עולם. ואם כי מי גבר יוכל מלט משא ממקרי השגיאות. ומי אשר יוכל להתפאר ולאמר האח כי נבונותי. וכביר מצאה ידי. לשרש אחר חרולי הטעות. וקוצי השגיאות. כי זה מחק הטבע האנושית וכבר קרה כן לגדולים כאשר הרחיב והאריך הדבור בזה הרב הגאון בעל חוות יאיר בתשובתיו לאמר כי לא להאשימם. כי עיני בשר להם כו'. אף כי אנשים כמוני חלושי השכל וקצרי רוח. אשר בעיני דברי הספר הקדוש הזה לחומה גבוהה בצורה דלתים ובריח. עמוק הוא מי ימצאהו. וחרדתי מאד על המראה, אעפ"כ שקלתי במאזני שכלי אם להעמיס עלי או אחדל. ואמרתי בלבי אחרי אשר משמיא קזכו לי לגלגל ע"י זכות ומצוה גדולה ונורא' כזו. לזכות את הרבים. וידוע עונש המונע בר מן הראוים כו' כמש"ה מונע בר כו' ולקחתי קסת הסופר במתני. והעתקתי הסה"ק. והרבה יגעתי יען הי' בהעתק הניכתב בכתיבה ספרדית. מטושטש ולא סדרים. וסקלתי המסלה העולה בית אל מכל שיבוש ומכשול טעות דמוכח. וכפי מה שמצאתי מאמרי' מזה הספר. בס' חסד לאברהם. ובס' שומר אמונים. עליהם סמכתי ובחסדי ד' שמתי בטחוני, כי הציקתני רוחי לא אוכל אדומה, ועיני ולבי נשאתי השמימה, ויתחזק דוד בה', שיהי' עם ידי, בעת מעבדי, כרוב חסדו. לעמוד לימין דכא ושפל רוח כמוני, שלא יצא מת"י מכשול חלילה, בזכות המחבר הק' זלה"ה זיע"א. ואגיד לכל הישר לכת אוהבי תו' מבקשי אמת כי מכיר אני א"ע ואת שכלי כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי, וכל בר בי רב יוכל לומר לי מי שמך לאיש הלא אתה תולעת ולא איש איך שמת לבך להכניס ראשך בין הרים גדולים להגי' סה"ק ועמוק כזה הלא דעתך קצרה, אכן להוי ידוע שלא הוספתי כלום חלילה רק טעיות הנראה לעינים. שנשתבש ע"י העתקות שונות. ולא תקנתי לפני גדולים וטובים ממני, כ"א לפני בני גילי. בדרך אפשר הדפסתי בשולי היריעה והבוחר יבחר:

עוד אראך קושט אמרי אמת לאמתו לאוזן שומעת, להסיר דבר שפתים מכל איש ואיש אשר יבא אל שער הסה"ק הזה טרם יפתתנו, ישרק וינוע ראש בראותו כתוב בעט ברזל ספר מונח וטמון באוצר חמדה גנוזה בנוה חכם בישיבת הרב יאודה ביבאס בעה"ק חברון תובב"א, באין דורש ואין מבקש לברך עליו ברכת המוציא ליהנות מאורו באור מנהיר עיני חכמים, כאשר עיניכם תחזינה מישרים, האותיות ישאליהו, וכי נביא או בן נביא המוציאו, מי הגיד לו תכונת ותולדות ה"ס אשר יאמר עליו ברור ובהיר כשמש בצהרים כי הוא סה"ק האלימה אוצר נעלם לא שזפתהו עון חוקר ודורש זה, יותר משלש מאות שנה, ומי הגיד אך שעלים לתרופה מספר קדוש המה, אולי משגה הוא, אולי ערמה, למען רבות כסף מחירו, כי כן מקצת סוחרי רוכלי ומוכרי ספרים חדשים לקרוא ברחובות קנו ס' ישן נושן טעם זקינים ורוח קדמונים מצאנוהו בית עקד הספרים, עתה אולי גם ס' הזה קראת ס' אלימה, ומאיש אחר יצא, הורותיך ע"פ אותות לא ינוכרו כי אמת נכון הדבר שכל דברי הסה"ק הזה מפי רבינו משה נאמרו ספרא רבא דישראל איהו הרמ"ק ז"ל. אראך קושט אמרו אמת, הנאמרים בספרי רבותינו הקדושים, הרה"ק רבינו אליעזר אזקרי ז"ל בס' חרדים שלו כתב בתחלת פ' חמשי, כתיב כה' אלקינו בכל כו' כתוב בס' אלימה בעין כל כו' מביא כל הפרק מהספר הנ"ל ובלשונו הקדוש ובס' אלימה הוא פ' ב'. ב"ס חסד לאברהם להרב הק' ר' אברהם אזולאי נ"ע מביא בהקדמתו שכמעט כל דבריו שמביא סתם הוא מדברי רבו הרמ"ק נ"ע, וכמעט כל המאמרים בס' חסד לאברהם בתחלת ספרו הנק' עין כל הוא דברי הרמ"ק מס' אלימה במעין א' הנק' ג"כ עין כל הארץ ובעין השני מס' חס"ל הני"ק עין הקורא מתחיל לשון ס' אלימה מתחלתו בסוד האמונה הדברים כהוייתן. בסה"ק ראשית חכמה פי"ז משער התשובה מביא מורי בס' אלימה כו'. בס' שומר אמונים להרה"ק ר"י אירגס מביא בהתחלתו כמה מאמרים מס' אלימה מעין כל. ובס' הספר מביא עשרה השגחות באריכות כמה דפים מס' האלימה ובס' פלח הרמון עם פי' עסיס רמונים מביא כמה מאמרים מס' אלימה כשהוא, וכהנה ספרי' רבים שמביאים לשון ס' אלימה כמו שהוא בפנים הספר כאשר עיניכם תחזינה מישרים. גם הרב הק' המחבר ז"ל בעצמו מביא במעין א' ס"פ י"א בזה הלשון כדפי' בחלק תפלה למשה בע"ה, ובתמר ב' סופ"ז מביא בזה"ל כמשל שהמשלתי בספר פרדס בשער עצמות וכלים ואלו דברי שם, ובעין כל תמר ג' סוף פ' י"ב מביא בזה"ל וכבר הפלגנו בזה, בספ"ר והכרחנו הענינים בשער עשר ולא תשע כו', ובסוף פ' י"ג מת"ג מביא בזה"ל קצת רמוז מזה בס' פרד"ס ש' סדר האצילות ובסוף פ' י"ד מתמר ג' מביא בזה"ל שהמשלנו בס' פרדס כו' ובפ"א מתמר ד' מביא בזה"ל, ואמשול לך משל נאה כדרך שרמזתי לך בס' פרדס בשער עצמות וכלים פי"ט וכהנה רבות. ואחר שהודעתיך אמתית הענין, אין לך פוצה פה ומצפצף ע"ז כלל, וידעתי גם ידעתי כי אנ"ש העוסקי' בדא"ח אינם צריכים לכל הצעתי, כי יודעים ובקיאים בדברי הרמ"ק ובלשונו הקדוש יותר ממני, אך לפני קצת המון אשר אין קנאת סופרים בתוכם רק קנאת איש מריעהו, ערכתי דברי אלה להסיר עקשות פה, לצאת ידי שמים וידי הבריות, ואתחנן ואבקש מכל קורא בצדק שידינני לכ"ז, אם ימצא איזה שגיאה בהספר יען כי נתתי את נפשי עליו בטרחא רבה להעתיקו ולהגי' עד שיד שכלי מגעת, ומפני היראה לא תקנתי כ"א תיבה הנראה לכל שהוא ע"ס, כ"ז הודעתי נאמנה לפני רבים וכן שלמים, ואברך את ה' אשר יעצני ובדרך אמת הנחני אודה לה' אשר הפליא והגדיל חסדו עלי. ואבקש על העתיד אל יעזבני ואל יעשני מעתה ועד עולם, ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאתי, ויזכני לבקשת המשורר, תערוך לפני שלחן נגד צוררי, דשנת בשמן ראשי כו', ויהי נועם ה' עלינו כו' וה' יוסיף לנו אורך ימים ושנות חיים וניזכה כולנו לראות בנחמת ציון וירושלם תובב"א, הכ"ד הגולה ממקומו, המצפה ומחכה ומייחל לרחמי שמים, לעלות להר ה' והדומו בקרב, ותילי' וזכותי' דמרן קדישא הרה"ק המחבר נ"ע יהא בסעדהון כל זמן ועדן לכל המסייעים בדבר מצוה רבה כזו, ברך ה' חילם ופועל ידם תרצה זכרה להם לטובה. וכפי פרושות השמים לבקש רתמים בברכה המשולשת, ותחול עליהם ברכת כהנים ורחמים וחיים למשמרת שלו'. העמוס בתלאות, ומקוה לה' כי לאין אונים כמוני היום עצמה ירבה, מדרך כף רגל ליראי ה' ולחושבי שמו:

דוד בלא"א מו"ה מאיר הכהן מתושבי עה"ק חברון תובב"א. יום ג' לסדר את הברכה. שנת באור הספר אלימה:

תפלה נאה לכל הבא ליכנס אל היכל קדש הקדשים פנימה מהאיש האלקי המחבר כמ"ש בהקדמתו לס' הפרדס:

יושב המרומים ומשגיח התחתונים א"דון ל"כל ה"נאצלים י"חיד מ"יוחד א"חד מ"לך נ"אדר מאציל כל נאצל, בורא כל גברא יוצר כל נוצר עושה כל נעשה. מי יגיע להשיג אחר מאלף אלפי אלפי' וריבי רבבות גודל מעלת רום הסתר סתרי מעשיך כ"ש גורל יצירותיך. ומי יחשוב לדעת א' מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות סתרי סודות צפונים בבריאותיך, כ"ש וק"ו להשיג קצת מן הקצת, מחלק מן החלק של אלף אלפי אלפים ורבי רבבות מנאצליך שארון יחיד ואין שני מתייחד עמהם יחוד גמור, לכן ה' אלקי גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך, ומחול וסלח והעבר על כל חטאתי ועוונותי ופשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום היותי על האדמה עד היום הזה שאין אני עז פנים וקשי עורף לומר לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי צדיק אני ולא חטאתי. אבל חטאתי עויתי ופשעתי אני וכל מאתים וארבעים ושמונה איברי, ושלש מאות וששים וחמשה עורקי וגידי ונפשי ורוחי ונשמתי והנלוים עמי כלנו כצאן בלי רועה תעינו וקלקלנו את אשר לא נוכל לתקן אם לא בשפע הרב הבא מלמעלה מרום מעלת סדר הצינורות, היודע מעוותי תקן את אשר שחתתי, וזכיני באור תורתך וחשכיני משגיאות ורוח נדיבה תסמכני, ואלמדה פושעים דרכיך, ואבינה נועם רז תורתיך ללמוד וללמד לשמור ולעשות אמן ואמן סלה:

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי:

להתוודע ולהגלות לפני רבים וכן שלמים אשר נתעכב זמן הדפוס מהסה"ק זה רבות בשנים, מסבות מסבב כל, קפצו בעלי חובות על בית הדפוס בראדי ובתוכם נלכד גם הספר הנ"ל ומצאנו תלאות רבות לי ולרעי עמתו מו"ה דוב זאב נ"י מסטארדוב אשר השתדל בתעצומות להיות בעזרי בהוצאת הדפוס. עד שהשקיף ה' בהשקפה לטובה להוציא הספר חפשי. וכאשר יעידון ויגידון הרבנים הגאונים דאושטרייך בתשלום הסה"ק ברצות ה"י:

המלה"ד:

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה