אליהו רבא על משנה נדה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ה · משנה ז
פגה בוחל וצמל. שהאשה כל זמן שהיא בבית אביה נמשלת כתאנה והיינו דכתיב נוצר תאנה יאכל פריה אביה שנוצרה אוכל פירותיה מציאתה ומעשה ידיה ומוכרה. ופירותיה הן כתאנה שנלקטין מעט מעט ואין לקיטתן כאחת כך אביה אוכל פירותיה מעט מעט מה שמוצאת ומה שעושה ומרוחת מעט מעט ומוכר אותה לשנה ונוטל שכר שנה או שנתים וכשהיא בבית בעלה נמשלת כגפן שנאמר אשתך כגפן פוריה וכמו שהגפן אינו אלא לפירות כך אשה אינו אלא לבנים והיינו דתנן נשים בבתוליהן כגפנים. נמצא ד' זמנים באשה. קטנה. נערה. ובוגרת. וכשהיא נשואה נקראת על שם בעלה. אך בתוס' ה"א אשה על שם איש שאם הוא חכם נקראת היא חכמה בעלה עשיר היא נקראת עשירה. חסיד נקראת חסידה. נקב"ה סי'. נער"ה קטנ"ה בוגר"ת ה"א: