אור ברסלב

אליהו רבא על משנה נדה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק א

משנה א

והמשמשת בעדים. היא הבדיקה שלאחר תשמיש דתנן משמשת בשני עדים אחד לו ואחד לה קתני העד שלה הרי זה כפקידה. והא דקתני עדים קמ"ל אותו העד שלה שבשעת מעשה יש עדים שהוא לאחר תשמיש שיש שני עדים אחד לו ואחד לה הוא דהוי כפקידה אבל העד שלה שאין בשעת מעשה אלא עד אחד כגון בדיקה שלפני תשמיש דתנן הצנועות מתקנות להן שלישי לא הוי כפקידה כדאמר רב יהודה אמר רב עד שלפני תשמיש אינו ממעט כפקידה מתוך שמהומה לביתה אינה בודקת בחורין ובסדקין:

משנה ב

אינה מונה אלא משעה שראתה. דסד"א תיהוי מקולקלת ממעת לעת כרואה כתם דתנן הרואה כתם הרי זו מקולקלת (פ"ו י"ג) ה"נ לא ידעה פתח נדתה ואימת קא מתחיל י"א יום שבין נדה לנדה אי מתחיל לאחר ז' ימים ממעת לעת דממעת לעת חזאתה אי מתחיל לאחר ז' ימים מהשתא. קמ"ל אינה מונה אלא משעה שראתה:

משנה ג

אבל הלכה כר"א. לאו ר' יהושע קאמר לה אלא סתם מתני' היא דקאמרה לה:

משנה ד

הכי גרסי' מניקה עד שתגמול את בנה נתנה (את) בנה למניקה גמלתו או מת מטמאה מעת לעת דברי רבי מאיר וחכ"א דיה שעתה. ודברי רבי מאיר אכולהו וקאמר מניקה עד שתגמול את בנה ואפילו מניקה והולכת ארבע וחמש שנים ואם אינה מניקה אלא שנתנה (את) בנה למניקה או גמלתו או מת אפי' בתוך כ"ד חדש מטמאה מעת לעת. קסבר דם נעכר ונעשה חלב. וחכ"א דיה שעתה כל כ"ד חודש בין מניקה ובין שאינה מניקה כל כ"ד חדש דיה שעתה לאחר מכן מטמאה מעת לעת. קסברי יולדת אבריה מתפרקין ואין דמה חוזר עד כ"ד חדש. והכי תניא בתוספתא מניקה שמת לה בנה בתוך כ"ד חדש מטמאה מעת לעת לפיכך אם מניקתו והולכת אפי' ארבע וחמש שנים דיה שעתה דברי רבי מאיר. רבי יוסי ור"ש אומרים דיה שעתה כל כ"ד חודש לפיכך אם מניקתו והולכת אפילו ארבע וחמש שנים אין לה אלא כ"ד חודש. והכי מייתי לה בגמרא:

משנה ו

ואם ראתה הראשונה מאונס. תניא בתוספתא ואיזהו מאונס פיהקה וראתה קפצה וראתה הכתה בעלה וראתה נשאת משא כבד וראתה זהו אונס:

תוכן העניינים

אליהו רבא על משנה נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה