אליהו רבא על משנה נגעים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק יג · משנה ז
וכן באבן המנוגעת. עד כאן ותו לא גרסינן מידי במתני'. וכ"ה בברכות ובקדושין. וקתני וכן באבן המנוגעת אם אדם נושא את האבן המנוגעת הוא כמצורע שאם עומד תחת האילן מטמא הטהור אפילו עובר שם ואם טהור עומד והוא עובר טהור ולגירסת הספרים מאי טהור ומאי ואם הניחה אפילו לא הניח אלא שעמד הנושא את האבן טמא הטהור. ובתוספתא תניא וכן באבן המנוגעת הטהור עומד ונזרקו אבנים מנוגעו' תחת האילן טהור ואם נחו טמא. כלומר שנזרקו האבני' דרך תחת האילן ונפלו להלן מן האילן שהוא הטהור עומד וטמא עובר טהור ואם נחו תחת האילן הרי הטמא עומד טמא. והתם שפיר קאמר אם נחו דמיירי בזריקה אבל מתני' דסתמא קתני ולא קמפרש מידי מיירי באדם הנושאן וכגונא דרישא ולא צריכה להניחה אלא אם עמד הנושא טמא. ואמרינן נמי בקדושין א"ר נחמן בר כהן זאת אומרת רכוב כמהלך דמי מדאמרינן באבן המנוגעת אם האדם הנושאה עובר טהור ואמאי האבן מיתב יתבא בחיקו אלא אנן לאו בתר האבן אזלינן אלא בתר אדם הנושאה ואיהו הא עובר ורכוב נמי לאו בתרא דידיה אזלינן אלא בתר בהמה הנושאתו. שמעינן מהא דהכא לאו בהניחה עסקינן אלא באדם הנושא את האבן שהוא כמצורע אם עבר טהור ואם עמד טמא. והא דמייתי בקידושין טמא עומד תחת האילן וטהור יושב טהור. ואם ישב הטמא. הטהור טמא. הכי גריס לה רש"י ז"ל מדתניא בת"כ. והאמת שבושא הוא דנפל בת"כ חדא דהתנן אם טמא עומד אפילו טהור עובר טמא ולא מיבעיא טהור יושב ותו רש"י ז"ל בעצמו קמפרש בברכות דמייתי למתני' דהכא טמא עומד וטהור עובר טמא וקאמר רש"י ז"ל מכאן אמרו עומד כיושב דמי דקבוע. אלא בת"כ נמי ה"ג טמא יושב תחת האילן וטהור עובר טמא. טמא עובר תחת האילן וטהור יושב טהור. וכן באבן המנוגעת. והכי נמי גרסינן בקדושין ונקט בת"כ יושב ה"ה בעומד אלא איידי דקרא כתיב מושבו נקט נמי יושב והיינו נמי דדייק רב נחמן בר כהן רכוב כמהלך דמי מאבן המנוגעת דהתם נמי בעובר טהור דהוי כאילו האבן מהלך וכדאמרן: