אליהו רבא על משנה נגעים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ז · משנה ה
קצצה מתכוין רא"א כו' וחכ"א כו'. פריש בתוספת' א"ר יהודה לא נחלקו ר"א וחכמים על שקצצה ונקצץ עמה בשר חי שאין לזה טהרה עולמית ועל שקצצה ושייר הימנו כל שהוא שאם פרחה בכלו שהוא טהור על מה נחלקו על שקצצה מכוון שר' אליעזר אומר אין לו טהרה עד שיולד לו נגע אחר ויטהר הימנו וחכ"א פרחה בכלו טהור. פי' אם נקצץ עמו בשר חי ד"ה פריחה בכלו לא מהני דאימא אי לא קצץ ליה לבשר חי היה מעכב את הפריחה ואם קצצה ושייר מן הנגע כ"ש מכל סביביו ד"ה פרחה בכלו טהור דהא חזינן דפרחה בכלו ובשר חי לא קא מעכב ליה ע"מ נחלקו על שקצצה מכוון דר"א סבר הואיל וקצצה מכוון חיישינן שמא קצץ עמה קצת בשר חי ואי לא הוה קצץ ליה הוה מעכב הלכך פריחה בכלו לא מהני עד שיולד לו נגע אחר ויטהר הימנו ורבנן סברי הואיל ולא נקצץ לבשר חי עמו לשמא קצץ לא חיישינן: