אליהו רבא על משנה נגעים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ז · משנה א
אלו בהרות טהורות כו'. דכתיב אדם כי יהיה בתר לאמר כלומר מן האמירה ואילך יהיה ולא שכבר היה קודם הדבור. וכתיב נגע צרעת כי תהיה באדם ישראל כו' ואמרינן תהיה בשעה שהוא אדם ולא שכבר היה קודם שנקרא אדם להוציא עובד כוכבים ונתגייר. וגבי שחין ומכוה כתיב ונרפא והיה והיתה מחית המכוה ולא שכבר היה קודם מחית המכוה וקודם שנרפא השחין להוציא את המורדין. וגבי נתק כתיב איש או אשה כי יהיה בו נגע שיהיה בו אחר שנקרא איש ולא שכבר היה קודם שנולד. וגבי קרחת וגבחת כתיב וכי יהיה בקרחת שיהיה הנגע בקרחת וגבחת ולא שכבר היה קודם שנקרח:
ה"ג השחין והמכוה והקדח עד שלא נעשו נעשו וחיו. כלומר שהיה בו הנגע עד שלא נעשו השחין והמכוה והיו טמאין ונעשו שחין ומכוה ונטהר וחזרו וחיו ונעשו צרבת ומטמאין והכי תניא בתוספתא בעור הבשר עד שלא נעשה שחין ומשנעשה שחין נעשה צרבת עד שלא נעשה מכוה ומשנעשה מכוה נעשה צרבת טהור ראב"י אומר הואיל ותחלתה וסופה טמא טמא וחכ"א יראה בתחלה: