אליהו רבא על משנה נגעים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק א · משנה ד
ר' חנינא סגן הכהנים אומר מראות נגעים ששה עשר. קאי אמתני' דלעיל דקתני אלו מראות נגעים שכל נגעים תלוין בהן וס"ל כסתם מתני' דלעיל דקתני ארבעה מראות נגעים האלו מצטרפין דכולהו מצטרפי להדדי הלכך לכולהו ד' מראות לא קחשיב להו אלא לחדא הואיל וכולהו מצטרפי כחדא מראה נינהו וקאמר מראות נגעים ששה עשר היינו הני דקתני לעיל במתני' להסגיר את העומד בסוף שבוע ראשון הא חדא ולפטור את העומד בסוף שבוע שני הוא שני ושלישי להחליט את שנולד לו מחיה בתחלה רביעי בסוף שבוע ראשון חמישי בסוף שבוע שני ששי לאחר הפטור וכל הני ארבעה זמנים בנולד לו שער לבן הא עשרה ושלשה זמנים בנולד לו פסיון להחליט בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור הא שלשה עשר להחליט את ההופך כולו לבן מתוך הפטור הא ארבעה עשר לפטור ההופך כולו לבן מתוך החלט חמשה עשר או מתוך הסגר הרי ששה עשר:
רבי דוסא בן הרכינס אומר כו'. שלשים וששה דחשיב נמי הא דתנן (פ"ח ד') כל פריחת ראשי אברים שבפריחתן טהרו טמא כשיחזרו טמאים לחדא ותנינא הא דקתני התם סיפא כל חזירת ראשי אברים שבחזירתם טמאו טהור נתכסו טהור נתגלו טמא. והוי להו שמנה עשר. ועוד פליג עליה וקסבר דלא מצטרפי ד' מראות נגעים אלא אב ותולדתו ותו לא וחשבינן להו להנך דמצטרפי לחדא ואיכא שני מיני מראות אב זה ותולדתו ואב זה ותולדתו ושני פעמים שמנה עשר הרי שלשים וששה. (כך שמעתי מפיו ז"ל ובכתביו מצאתי דרבי דוסא בן הרכינס חשיב נמי הסגר שבתחלה. והן שנים א' בבהרת קטן ב' בבא כולו לבן בתחלה):
עקביא בן מהללאל אומר שבעים ושנים. דחשיב נמי להנך תרתי דר' דוסא והוו להו י"ח אלא דס"ל אב ותולדתו שני אבות ושני תולדות מצטרפין אבל אב עם תולדה מאב אחר אין מצטרפין הלכך הו"ל ד' מראות ע"י צרוף אב ותולדתו זה ואב ותולדתו זה ושני אבות ושני תולדות וד' פעמים י"ח הרי ע"ב. ולא דמי לדר' חנינא דלא חשיב להו אלא לחדא הואיל ורבי חנינא סבר כולהו מצטרפי כולהו כחדא חשיבי אבל עקביא דסבר אב ותולדה אחרת לא מצטרפי קחשיב להנך דמצטרפי לד'. בתוספתא תניא ר' ישמעאל אומר מראות נגעים שנים עשר רבי חנינא סגן הכהנים אומר מראות נגעים ששה עשר ר' דוסא בן הרכינס אומר מראות נגעים שלשים וששה עקביא בן מהללאל אומר מראות נגעים שבעים ושנים. והכי פירושא ר' ישמעאל קא חשיב מיני נגעים והן שנים עשר שבעה באדם שלשה במקום בשר עור הבשר שחין ומכוה ארבעה במקום שער קרחת וגבחת נתקי הראש ונתקי הזקן. ארבעה בבגדים בגד ועור שתי וערב. א' בבתים. רבי חנינא סגן הכהנים קא חשיב נמי להני מיני נגעים ועוד חשיב ארבעה סימני טומאה מחיה ושער לבן ופסיון ושער צהוב הרי ששה עשר. ר' דוסא קחשיב נמי להנך וקחשיב נמי למראות הנגעים. חמשה מיני נגעים שבאדם עור הבשר שחין ומכוה וקרחת וגבחת אינן מטמאין אלא בנגע שבהן והנגע מטמא בד' מראות בהרת ותולדתו שאת ותולדתו הרי ד' פעמים חמשה הרי עשרים נתקי הראש ונתקי הזקן מטמאין בכל מראה הרי עשרים ושנים. ארבעה שבבגדים ואחד שבבתים מטמאין בשתי מראות ירקרק או אדמדם הרי עשרה שמנה בבגדים ושנים בבתים הרי שלשים ושנים וד' סימני טומאה הרי שלשים וששה. עקביא בן מהללאל קחשיב נמי להני מיני נגעים ולמראות הנגעים והרי שלשים ושנים וקחשיב לסימני טומאה בכ"ח וחד פסיון נוהג בכל השלשים ושנים הרי ארבעה וששים שער לבן נוהג בג' בעור הבשר ושחין ומכוה מחיה נוהג בג' בעור הבשר וקרחת וגבחת שער צהוב נוהג בשני נתקין בראש או בזקן הרי שמנה. וארבעה וששים הרי שבעים ושנים. ודתוספתא לאו היינו דמתני' דבמתני' ר' חנינא סגן הכהנים ארישא קאי דקתני אלו מראות נגעים שכל נגעים תלוין בהן וקחשיב להו ר' חנינא כדקא חשיב להו מתני' קמייתא ואתאי כולהו אחושבנא דר' חנינא וקאמרי יש עוד בזה רבי דוסא בן הרכינס קאמר יש בהן שלשים וששה ואתא עקביא בן מהללאל וקאמר יש בהן שבעים ושנים כולהו כדאמרן. אבל בתוספתא דקתני ר' ישמעאל אומר שנים עשר ועל כרחך לאו היינו דקחשיב במתני' קמייתא אלא קחשיב למיני נגעים ואתא כולהו אחושבנא דר' ישמעאל וקאמר ר' חנינא סגן הכהנים יש עוד ארבעה ואתא ר' דוסא ואמר יש בזה שלשים וששה ועקביא אמר יש בזה שבעים ושנים: