אליהו רבא על משנה נגעים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק א · משנה ב
הפתוך שבשלג. שנאמר בהרת לבנה אדמדמת. והוא מראה הפתוך מב' מראות לבנה ואדמדמת:
כיין המזוג בשלג. ושיעור המזוג דכולה מתני' כדקתני בעלמא שני חלקים מים ואחד יין וכן בחלב:
ר' עקיבא אומר אדמדם שבזה ובזה. ולא קאמר נמי הפתוך שבזה ובזה כדקאמר ר' ישמעאל משום שחייב אדם לומר בלשון רבו ור' ישמעאל קבל מרבו לשון פתוך ור"ע קבל מרבו לשון אדמדם. כדתנן הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה שמאי אומר תשעה קבין. אלא שחייב אדם לומר בלשון רבו כלומר ארבי קאי דקתני לה לפלוגתא דהלל ושמאי בלשונות שונות ולא קתני להו בחד לישנא הלל אומר שלשת קבין ושמאי אומר ט' קבין לפרושי לפלוגתייהו שפיר אלא שחייב לומר בלשון רבו וכך קבל מרבותיו שהלל אמר בלשון הין ושמאי אמר בלשון ט' קבין. א"נ ר"ע דקאמר אדמדם לאתויי ראיה לדבריו דקאמר שיעורן שוין הואיל וקרא תרוייהו בלשון אדמדם קרי להו תרוייהו חד שיעורא אית בהו: