אור ברסלב

אליהו רבא על משנה מקואות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ו · משנה ו

משנה ה

אבל טמאים ע"ג כלי חרס. שהגיסטרא יוצאה קצת מהמים וכשהוציא את הכלים אחר הטבילה הם עדיין נגד הגיסטרא ומשקה טופח עליהן ונטמא המשקה מאויר כלי חרס ומטמא את הכלים:

אם היו המים צפים כו'. שלא נטמא המשקה טופח שעל הכלים מאויר כלי חרס שהרי לא היו הכלים באויר הגיסטרא עצמה אלא בתוך המים והמים טהורין הן שמחוברין עם מי המקוה והכלים לא נטמאו מאויר כלי חרס דאין הכלים מיטמאין מאויר כ"ח:

וידיו טמאות. ואפילו המים צפין ע"ג שהידים עצמן נטמאו מאויר כ"ח אע"פ שהמים טהורין שאין המים שבתוך התנור מבטל אויר התנור. וכל שהידים באויר התנור טמאים ואחר שעולים מן התנור אין בהמים שע"ג התנור כדי טבילת הידים:

ואם היו כו' רום ידיו כו'. שנטהרו הידים כשעולין מן התנור מהמים שע"ג התנור שנטבלו בהן שהרי יש בהן רום ידיו:

תוכן העניינים

אליהו רבא על משנה מקואות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה