אליהו רבא על משנה מקואות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ה · משנה ג
מעין שהוא מושך כנדל. שנתייבש המעיין במקומות הרבה ברחבו והולך פסקי פסקי במקומות הנמוכים:
ריבה עליו והמשיכו. שריבה עליו מים שאובין עד שהמשיכו לכל הפלגים על פני כל הרוחב ונעשין אחד:
הרי הוא כמו שהיה. הואיל והמעין היה מושך מעצמו. במה שריבה והמשיכו לא בטלו ממה שהיה ומטהר בזוחלין ובכל שהוא:
היה עומד. שעמד המעין כלל מלהמשיך ולילך ועומד במקום א':
וריבה עליו והמשיכו. ריבה עליו שאובין עד שנתגדל המעין ומימיו נזחלין ומושכין:
שוה למקוה לטהר באשבורן. הואיל ועיקר המעין עמד ואינו מזחיל אלא בשאובין הזחילו: