אליהו רבא על משנה מקואות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ג · משנה ב
ה"ג כיצד הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין והאמה נכנסת לו ויוצאה ממנו לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד ראב"ע פוסל אא"כ פקק או עד שיעמיד בחצר ארבעים סאה ויטהרו העליונים מן התחתונים. בור שהוא מלא מים שאובין לעולם הוא בפסולו עד שיתחשב שלא נשתייר מן הראשונים שלשה לוגין. וגירסא דקמן אתחלף ונתערבו הדברים ראשונים לאחרונים ואחרונים לראשוני'. והכי פירושא דמילתא ת"ק סבר אם יצא ממנו מלואו ועוד תולין היוצאין בפסולין שהפסולים שבבור יצאו והכשרים מאמת המים נשתיירו בבור וראב"ע סבר אין תולין אלא דאמרי' אימא מאמת המי' יצאו כולם ושבבור נשתיירו אלא א"כ פקק האמת המים ואח"כ יצאו מן הבור מלואו ועוד דודאי יצאו מן הבור. או עד שיעמיד בחצר ארבעים סאה הן דברי ראב"ע שפסולין אלא א"כ פקק או עד שיעמיד בחצר ארבעים סאה ויטהרו העליונים מן התחתונים. והדר קתני בור מלא מים שאובין וה"נ באמת המים נכנסת ויוצאת ממנו אלא דלא צריכא ליה למיתני הכא דארישא קאי דקמיירי באמת המים שנכנסת ויוצאת ממנו והכא הואיל ומלא מים שאובין הוא בפסולו עד שיתחשב שלא נשתיירו מן הראשונים ג' לוגין ואפילו רבנן מודו במלא שאובין דמלואו לא מהני אלא מחשבין המים השאובין ומי האמה שנכנסה לתוכה שיהא לפי ערך המים יצאו מן הבור עד שלא נשתייר מן השאובין שלשה לוגין: