אליהו רבא על משנה מקואות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק א · משנה ד
מי בורות מי שיחין מי מערות. שהעולם נברא בשלשה דברים אמ"ש אויר מים אש. וכל אחד הוא נצרך לשלשה דברים. אויר לרוח החיוני שבו תלוי חיות האדם. ורוח המקיר להקיר עצמו ושלא ירקיבו הפירות. ורוח לזרות התבואה למזון. אש להאיר. אש לבשל. אש לשרוף. מים לרחוץ עצמו. מים לכבס כסותו. מים לשתות. וכנגדן בור שיח ומערה. בור לשתות הילכך הוא עגול שיהא יכול לשתות מכל צד. שיח הוא לכבס כסותו הלכך הוא ארוך שהארוך יפה לכבוס שצריך להוליך ולהביא את הבגד כדרך הכובסין. מערה היא לרחיצה. שבכ"מ שהוזכר רחיצה וטבילה שנינו בו מערה כמו הרוחץ במי מערה וכן בכל הטבילות שנינו בהן מערה. וכנגדן נברא העולם בעגול ושתי מרובעין:
עד שיהלכו רוב בני אדם. תניא בתוספתא בד"א בגבי שאפשר לשתות ולא יהיה מקום פרסת רגליו נכרות אבל גבי שא"א לו לשתות עד שיהיה מקום רגליו ניכרין מצא שם מקום פרסת רגלי אדם מקום פרסת רגלי בהמה גסה טמא מקום פרסת רגלי בהמה דקה טהור: