אליהו רבא על משנה מקואות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק א · משנה א
שתה טמא ושתה טהור טמא. שמא שתה הטהור אותה טפה שנפלה מפיו של טמא. וכשנטל הטהור בפיו או בידיו לשתות חשב את המים שבפה או שביד ושוב אינה בטלה הטפה ברוב אלא מטמאה את כל המשקין שבפה או שביד ושתה משקין טמאין ונטמא. וכן מילא בכלי טהור. חשב את המים כשמילאן בכלי ונטמאו כל המים שבכלי מן הטפה:
אם הדיח טמא. שהרי חשב את המים כשהדיח ונטמאו מאותה הטפה:
ואם לא הדיח טהור. שבטלה הטפה ברוב מים הטהורין שהרי לא חשב על המים שבככר שהככר מעצמו נפל. והכי תניא בתוספתא א"ר נחמיה מפני מה אמרו אם לא הדיח טהור שאין המים שבגבא עלולין לקבל טומאה עד שיתלשו הגביהן רבו הטהורין על הטמאין מפני מה אמרו הדיח טמא הוכשרו המים שבידו ונטמאו וטמאו את הככר: