אליהו רבא על משנה מכשירין· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ו · משנה ג
כל הדגים בחזקת טומאה. מפני שמנער את הרשתות ומפיל המים על הדגים ולאחר מותן עודן המים עליהם ומתכשרו ויש טמאין בהן ומתטמאין:
חתיכות אלתות. שחי הרבה לאחר שיוצא מן המים וקודם שימות ויחשב אוכל מתנגב מן המים שנפלו עליו מהרשתות הלכך טהור:
כל הציר בחזקת טומאה דחיישינן שמא נפלו עליהם רוב מים. אבל אם ידוע שלא נפלו עליה רוב מים טהורה. והאי תנא ר' שמעון הוא דאמר גבי עצים (ספ"ד) אם היו לחין והסיקן ורבו המשקין היוצאין מהם כו' טהורים דמי פירות מבטל ולכך ע"ה נאמנים עליהם לומר שלא נפלו עליהם רוב מים חוץ משל דגה מפני שהן מפקידין אותה כו' הלכך אינו נאמן על הדגה מפני שמפקידים אותה אצלו וחיישינן אימא נפל עליה רוב מים אצל ע"ה הנפקד והוא אינו יודע:
ראב"י אומר כו' מים כ"ש טמא. פליג בתרתי קסבר לא בעינן רוב מים אלא אפילו כ"ש טמא דציר אינו מבטלו וע"ה אינו נאמן עליו הואיל ובכ"ש מתטמא: