אליהו רבא על משנה מכשירין· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ג · משנה ה
המטנן כו'. ה"ג המטנן בטיט הנגוב אם יש בו משקה טופח בכי יותן ואם לאו אינו בכי יותן רש"א בין כך ובין כך אינו בכי יותן. ור"ש אכולהו מתני' פליג כדתניא בתוספתא דר"ש פליג אמרבץ את ביתו דתניא המרבץ את ביתו במים ונתן בו שיבולין וטננו אם יש עליהן משקה טופח הרי הן בכי יותן ואם לאו אינו בכי יותן רש"א אע"פ שיש עליו משקה טופח אינו בכי יותן וטעמא דר"ש משום שאינו מתכוין לטנן אלא לרבץ את ביתו. ה"ג המרבץ את גרנו אינו חושש שמא היה בו חטים וטננו. ובהא אפילו רבנן דפליגי עליה דר"ש מודים דלרבץ גרנו קא מכוין וכן בעשבים מודים כדתניא בתוספתא מודים חכמים לר"ש במרבץ את גרנו שאינו בכי יותן ובמשכים להביא פסולת אם בשביל שיש עליו טל הרי זה בכי יותן ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו אינו בכי יותן:
רבי יהודה אומר א"א שלא לשמוח כו'. ור"י לטעמיה דאמר גבי פרה (פ"ב ד) רי"א אם העלהו פסולה ואם מעצמו כשרה. דכל דממילא לאו כלום אלא אם כן עשה מעשה: