אליהו רבא על משנה כלים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק יד · משנה ז
ה"ג מיטמאין ומיטהרין שבורין דר"א רי"א אין מיטמאין ואין מיטהרין אלא שלימין הזה עליהן נשברו בו ביום כו'. ולא גרסינן כיצד דפלוגתא באנפי נפשה היא ולא קאי אפלוגתא דרישא. והכי קאמר כלי מתכות מטמאין ומיטהרין שבורין. מטמאין אדם וכלים ומיטהרין עצמן שבורין. כגון כלי מתכות שנטמאו ונשברו טהרו נגע בהן אדם או כלים לא נטמאו חזר ועשה מהן כלים חזרו לטומאתן הישנה ונטמאו האדם והכלים למפרע שנגעו כשהן שבורין. ומיטהרין עצמן שבורין כגון שנטמאו ונשברו והזה עליהן מי חטאת מועיל הזאה שהזה עליהן כשנשברו שאפילו חזר ועשה מהן כלים וחזרו לטומאתן הישנה מועיל הזאתן שבשעת שבירתן לטהרן מטומאתן הישנה. הואיל וטהרתן בשעת שבירה לאו טהרה מעליא היא שאם נגע בהן אדם וכלים וחזר ועשה מהן כלים נטמאו למפרע מהך נגיעה דנגע בשעת שבירה והוי קצת טומאה עלייהו בשעת שבירה להכי מהניא הזאה דשעת שבירה לטהרן. ור"י סבר אין מטמאים אלא אם נגעו בהן כשהן שלימים וכן אין מיטהרין עצמם בהזאה אא"כ הזה עליהן כשהן שלימין שאין טומאה ואין טהרה בשברין. והדר קתני הזה עליהן פלוגתא אחריתי דפליגי ר"א ור"י: