אליהו רבא על משנה כלים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק א · משנה ג
למעלה מהן בועל נדה שהוא מטמא כו'. אע"ג דבועל נדה אינו מטמא במשא כי הנך חמשה דברים דקתני ברישא. מכל מקום הך מעלה אית ליה שמטמא משכבו דליתא בכל הנך דתני עד הכא:
תחתון כעליון. אפי' עשר משכבות זו על גבי זו עושה התחתון כהעליון ששוכב עליו אבל לא כמשכב ומושב של זב וסייעתו שיהא אב הטומאה. אלא כמגע זב שהוא ראשון. והיינו דאמרי' בגמ' כעליונו של זב שאינו אלא כמגעו. והא נפקא לגמרא משום דקתני התחתון כעליון משמע דעליון פשיטא ליה דמטמא ואי הוה כמשכב ומושב הזב עליון גופיה לא שמעינן דעושה משכב ואת תלי התחתון בהעליון. אלא בעליון נמי אין בו אלא טומאת מגע. וטומאת מגע פשיטא לן. וקתני שעושה משכב התחתון אע"ג דלא נגע ביה כהעליון שנוגע בו אלמא כולן לית בהו אלא טומאת מגע דהוי ראשון:
למעלה מהן זובו. בזכר יש ד' מעינות. זובו. רוקו. שכבת זרעו. ומימי רגליו. ובנקבה ג'. דמה. רוקה. מימי רגליה:
במגע ובמשא. ולא קתני שוה מגען למשאן כדקתני סיפא גבי משכב ומושב וה"נ הא שוה מגען למשאן דמטמאין נמי במגען אדם לטמא בגדים ונמצא נמי חמורין מנבלה ומי חטאת שיש בו כדי הזיה. היינו משום דקאי אבועל נדה שאין מטמא במשא כלל סגי ליה במאי דחשיב מעלה דמטמאין במשא וסיפא דקתני מעלה דמשכב אמרכב דמרכב נמי מטמא במשא קתני במשכב שוה מגעו למשאו. ואע"ג דבועל נדה אית ליה מעלה שעושה משכב. ומעינות אין עושין משכב. מ"מ במאי דמטמאין במשא אית להו מעלה אבועל נדה דלא מטמא במשא:
למעלה מהן מרכב. הוא הדבר שעשוי לישב עליו בפיסוק רגלים. ואע"ג דמרכב אינו שוה מגעו למשאו. ומעינות שוין מגען למשאן. מ"מ אית ליה מעלה טפי ממעינות. במה שהוא מטמא תחת אבן מסמא:
אבן מסמא. הוא שיש הפסק גדול בין הטומאה להדבר הנטמא בין מלמעלה בין מלמטה: והמרכב מטמא באבן מסמא. כגון אם מונח תחת המרכב אבן מסמא והניח אדם אפילו רק אצבעו מלמטה תחת האבן נטמא האדם לטמא בגדים שעליו וכן אם למעלה מן המרכב אבן מסמא והניח אדם אפילו רק אצבע למעלה על האבן נטמא האדם לטמא בגדים שעליו. אע"פ שהאבן הוא מפסיק ואין הכובד על האבן והאבן עצמה טהורה:
למעלה מן המרכב משכב. שמטמא ג"כ באבן מסמא ושוה מגעו למשאו. שאדם הנוגע בו ונוגע בשעת מגעו בבגדים וכלים מטמאין אבל המרכב אין שוה מגעו למשאו שאינו מטמא בגדים במגע. ולמעלה האמור כאן במשכב. הוא למעלה ממש. שמשכב חמור ממרכב במה ששוה מגעו למשאו אבל אין במרכב מה שאין במשכב. נמצא למד ג' חלוקי דינים. חמשה טומאות המנויין בתחלה ובועל נדה עמהן אין מטמאין במשא כלל. נבלה. ומי חטאת שיש בהן כדי הזיה. ומרכב. מטמאין במשא לטמא בגדים. וחשוכי בגדים במגע. וכל שארי טומאות שמטמאין במשא שוין מגען למשאן:
ואין משכב עושה משכב. שהזב עושה משכב כגון שהזב למעלה ותחתיו כמה מיני כלים ורובו של זב נשען עליהם. אם הכלים שתחתיו ראוין למשכב ומושב נטמאין אפי' תחת אבן מסמא לטמא אדם לטמא בגדים שעליו. ושאר הכלים שאינן ראוין למשכב ומושב טהורים לגמרי אפילו מטומאה קלה. וכשהזב למטה כל הכלים שעליו בין הראוי למשכב ומושב בין שאינו ראוי כולם טמאות אפילו על אבן מסמא אלא שכולם אינן טמאות אלא טומאה קלה שנעשי' ראשונים. ואדם בין שהוא למעלה מן הזב ובין שהוא תחתיו אפי' רק אצבעו לבד למעלה מן הזב ואפילו על אבן מסמא או תחתיו נטמא לטמא בגדים שעליו. ומשכבו ומושבו ומרכבו של הזב מטמאין אדם באבן מסמא בין מלמעלה בין מלמטה אבל אין מטמאין שאר כלים כלל אלא במגען שאין המשכב עושה משכב: