אור ברסלב

אליהו רבא על משנה טהרות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ד · משנה ד

משנה ג

ספק אדם טמא. שיש בו דעת לישאל ויש לטומאה מקום דכל המאהילין חשובות יש לטומאה מקום:

ספק כלי טהור. ואע"פ שיש לטומאה מקום טהור שאין בו דעת לישאל. וקתני הכא כולהו בבי ברישא קתני שרץ בפי החולדה ומהלכת שאין בו דעת לישאל ואין לטומאה מקום והדר קתני השרץ בפי החולדה ועברו בין הטהורים שיש בהן דעת לישאל ואין לטומאה מקום ספיקן טהור והדר קתני מנקרין שיש לטומאה מקום ויש בו דעת לישאל וכן במת ספק אדם ספיקו טמא והדר קתני ספק כלים במת שיש לטומאה מקום ואין בו דעת לישאל ספיקן טהור:

הממלא בעשר דליים. שמילא בעשרה דליים מן הבור זה אחר זה ונמצא שרץ באחד מן הדליים הוא טמא וכולן טהורין ולא חיישינן שמא היה השרץ בבור ונטמאו כל הדליים בנגיעתן בשרץ בבור אלא אמרינן כאן נמצא כאן היה ובאותו דלי שנמצא היה בו השרץ. והשרץ שבאותו דלי לא טמא המים שבבור כששואב בו דמים מחוברים לא מיטמאי:

העליון טהור. דלא מחזקינן טומאה ממקום למקום ואמרינן כאן בתחתון נמצא כאן היה ולא היה בעליון כלל אבל אם נמצא שרץ בעליון התחתון טמא דמחזקינן טומאה משעה לשעה ואמרינן מקודם שעירה היה בו השרץ:

תוכן העניינים

אליהו רבא על משנה טהרות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה