אליהו רבא על משנה אהלות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק יח
משנה ב
נטעת כל נטע. דמשום אהל ליכא למיחש דאינו מטמא באהל ואינה נזרעת זרע הנעקר משום עצם כשעורה דלמא בהדי דקא עקיר לזרע אתי לאתויי עצם כשעורה בהדי':
משנה ג
שדה שאבד כו' נזרעת כל זרע. ואפילו הנעקר דליכא למיחש לאתויי עצם כשעורה:
ואינה נטעת כל נטע. משום דטמא באהל ודלמא הקבר תחת האילן ואילן מאהיל על הקבר ועל האדם הבא להשדה:
משנה ד
שדה כוכין. גרסינן בכ"ף והוא השדה שמניחין שם המת לשעה עד שיקחוהו משם ויוליכוהו למקום הקברות. והכי תניא בתוספתא (ספי"ז) שדה כוכין ואיזה שדה כוכין כל שחופר בארץ ומבליע את הכוכין לצדדין ולא נטעת ולא נזרעת משום שהחזיקו בו רבים לשדה כוכין והו"ל גזל רבים ועפרה טהור אבל מקום הכוכין טמא דלמא איכא מת התם ועפרה טהור משום דלא בטיל ליה לקבר אלא לפי שעה:
ולנזיר בש"א אין בודקין ובה"א בודקין. גרסינן:
משנה ה
רש"א אף העוזק בה"פ טהור. פירש בתוספתא ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש עזקי אין לך בדיקה גדולה מזו:
סוף הספר