אליהו רבא על משנה אהלות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק יג · משנה ו
אין העצם ממעט כו'. אפילו העצם שבחלון פחות מכשעורה דטהור הוא ובבית רובע עצמות חסר עצם מצטרף העצם שבחלון להשלים לרובע עצמות שבבית לטמא באהל ולהביא הטומאה דרך החלון. ומתניתין דלא כר"ש דפ"ב דאמר רובע עצמות שנדקדקו ואין בכל אחד ואחד עצם כשעורה טהור. והכא האי עצם פחות מכשעורה הא קא משלים לרובע עצמות:
ולא בשר ע"י בשר. אפי' כחצי זית בשר בבית וכחצי זית בחלון מצטרף לטמא באהל ולהביא. ומתני' דלא כרבי דוסא דרפ"ג דאמר כל המטמאין באהל שנחלקו טהור:
שאין בה ממש. קאי אתרוייהו אתבואה ואככיי והיינו דרישא קתני בתבואה ובככיי שיש בהן ממש ממעטין וסיפא קתני תבואה וככיי שאין בהן ממש אין ממעטין:
זה הכלל הטהור ממעט והטמא אינו ממעט. ורבי יהודה פליג דקסבר אפילו המטמא באהל אם אינו ממין הטומאה דבבית ממעט דתניא בתוספתא וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ אין ממעטין ורבי יהודה אומר אפילו קולית של עוג ממעט את הטפח זה הכלל אר"י כל טומאה שאינה מן המת או שהוא מן המת ואינה מצטרפת עם אותה הטומאה ה"ז ממעטת: